לקראת תערוכת אלכוהול 2008 ,בגלרית המכון לאמנות בת ים.
אוצר: שי פרדו.
כותבת אתי גרנק על "השאיפה לאיזון"
"איזון" הוא מונח ערטילאי, מופשט שמגדיר מצב של התאזנות , התייצבות והשוואת משקל, שמאפיין את אחת התכונות הבסיסיות של הטבע, כדור הארץ, בעלי החיים והאדם. החיפוש אחר איזון פיסי ונפשי הוא סממן שמלווה את היחיד בחיי היום יום. האיזון הפיסי מתבטא ביציבה ושמירה על משקל הגוף בפעולות פשוטות ומיומנויות של התמצאות במרחב כמו הליכה ריצה או קימה. אך האיזון הנפשי לעומתו תלוי בפריזמה הרחבה של הדקויות המורכבות ביותר של נשמת האדם, המורכבת מרגשות ותחושות. שאיפתו האידילית של האדם היא לשמור על מצב של איזון והרמוניה פסיכוסומאטית.
לכן כאשר נוצרת הפרה חדה של האיזון היא עשויה לערער את הפרט באופן זמני, אך בו זמנית היא גם מעוררת בו רצון להתייצב כדי להחזיר לעצמו את השלווה השקט והרוגע ההכרחיים לחיים נורמטיביים סדירים ותקינים.
.jpg "אורנה בן שושן")
אחת התופעות שמאפיינות את המין האנושי מאז שחר ההיסטוריה כפתרון של האדם כיצור חברתי להפר את האיזון המנטאלי היא הבחירה בטיפה המרה. אלכוהול מלווה את החברות העתיקות ביותר החל מהתרבויות של מצרים מסופוטאמיה יוון רומא ועד ימנו. אלכוהול ליווה את הטכסים והפולחנים החברתיים והדתיים העתיקים.
ההתייחסות לשתיית אלכוהול היא דו ערכית. מחד בכוחו לשחרר מטענים ומחסומים נפשיים וע"י כך להביא שמחה וחדווה ליחיד, לבנות לו קשרים בינאישיים, להביאו לאופוריה, אך גם לשכך צער ומכאובים ולהביא במקומם רוגע.
הרגשת השכרות באה לידי ביטוי בשינויים שהמשקה החריף גורם למצב הרוח וההתנהגות של האדם. השכרות יוצרת הרגשה של קלילות וערפול חושים, עלייה בביטחון העצמי, ירידה בעכבות והרגשה כללית של נינוחות. שתייה של משקאות חריפים בעיקר בקבוצה הייתה מאז ומעולם דרך מקובלת לחגוג, לבלות ולהביע שמחה. על ההשפעה החיובית של האלכוהול מעידים המקורות היהודים העתיקים. בספר תהילים נאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" (תהילים ק"ד/ ט"ו) ובימי בית שני, כאשר נהגו לנסוך יין על המזבח בעת הקרבת קורבנות נאמר כי היין "משמח אלוהים ואנשים" ( שופטים ט'/ י"ג).
מאידך גיסא שימוש לא מבוקר של אלכוהול עשוי לערער את השליטה העצמית, האיזון הפיסי והנפשי של האדם ולהביאו לאיבוד שיווי המשקל והרגשה פיסית רעה המתבטאת בסחרחורת, כאב ראש, בחילה ואף דיכאון. .jpg "יוחנן לקיצביץ")
על איבוד שיקול הדעת בעקבות שתייה מרובה נאמר: "נכנס יין- יצא סוד" (מסכת עירובין ס"ה/ א'). שתיית משקאות חריפים מוזכרת בתנ"ך בתיאור של נח השיכור: "ויחל נח איש אדמה וייטע כרם ויישת מן היין וישכר" ( בראשית ט'/ י"ח). אלא שהתורה מזהירה מפני שתייה מופרזת :"אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין" (סנהדרין/ ע').
הגישה לשתיית משקאות חריפים שונה מדת לדת. ביהדות היין נחשב כמשקה חגיגי ושתייתו נהוגה בציון ימים קדושים, או אירועים משמחים. היין מלווה חגים וטכסים יהודיים כמו ערב או מוצאי שבת, ליל הסדר ופורים ובאירועים חברתיים כמו ברית מילה ונישואין.
בנצרות שתייה טכסית של יין היא חלק מהמיסה ומבוססת על דברי ישו שמוזכרים בברית החדשה: "אכלו את הלחם כי זה בשרי, שתו את היין כי זהו דמי, דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים" (מתי כ"ו/ כ"ו). באיסלם חל איסור על שתיית משקאות חריפים.
הטקסט מאת אתי גרנק
עוד על התערוכה אלכוהול 2008
בתערוכה אלכוהול 2008, בתאריכים 3.6.08-30.6.08 מציגים :
אורן פרידמן,אורי צור, אוה דברה, אילת צין, אורנה בן שושן, אבינועם שטרנהיים,
ברנרדו שקולניק, גיל צלנר, גיל בר, גנית אורין, דיאנה שמעון, דודי דיין, דניאל עומסי, דפנה להב, טור שלום ענבל, טים רזומובצק, יעל שחר – שריד, יוחנן לקיצביץ, יעלה אוסמו, כהנא נביא, לוסי אלקויטי, לאה גולדה הולטרמן, לבן סטפיאן, נס כהן צמח, עמיר צוק, צבי בן ארץ, רועי שחר, רופינה לין, שרה מלצר, הבר של פיקלשטיין, בית ספר אשכולות – בת ים.
.jpg)
