יחסה של היצירה האומנותית בישראל לגרמניה, כנס בבצלאל

כנס "גר-מאניה" על יחסה של היצירה האמנותית בישראל לגרמניה על היבטיה השונים, יערך ב-11.5.08 בבצלאל, ירושלים.  בצלאל לקחה על עצמה אתגר לבחון את קשרי הגומלין ביו התרבות הישראלית לבין זו הגרמנית, מזווית שמתכתבת עם ייחודה של האקדמיה לאמנות ולעיצוב.

מפגשי הכנס יעסקו  בנושאים בהם ישתקפו תחומי האמנות הפלסטית, האנימציה, העיצוב התעשייתי, התאטרון, האופנה והצורפות, המחול כמו גם הארכיטקטורה.

לראשונה,מוסרים המארגנים, נערך באקדמיה כנס בסדר גודל כזה.

במסגרת הכנס, יתקיימו כ- 40 הרצאות, ב- 9 פאנלים שונים, בהשתתפות השורה הראשונה של אמנים, מעצבים, אנשי אקדמיה ואוצרים.הכנס פתוח לקהל הרחב .

הכנס  העוסק ביחסה של היצירה האמנותית בישראל לגרמניה, יתקיים בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. הכנס "גר-מאניה" יעסוק בקשרים הסבוכים הקיימים בין תרבות ישראל ותרבות גרמניה, כאשר הדגש יושם על ההשפעה ההדדית בתחומי היצירה והאמנויות השונות. במסגרת הכנס, יתקיימו כ- 40 הרצאות, ב- 9 פאנלים שונים, בהשתתפות אמנים, מעצבים, אנשי אקדמיה ואוצרים. כנס "גר-מאניה" יתקיים ביום ראשון, ה-11 במאי 2008 ופתוח לקהל הרחב.

ההשפעה העצומה של תרבות גרמניה על התרבות העברית והישראלית, בעבר כבהווה, היא עובדה ידועה. את עקבות ההשפעה הזו ניתן לאתר בהיסטוריה של התרבות העברית והישראלית בתחומים נרחבים, עליהם נמנים ארכיטקטורה, גרפיקה, עיצוב, כמו גם פילוסופיה, ספרות ואמנות חזותית.

עיקר מטרתו של הכנס השנתי הרביעי של המחלקה להיסטוריה ותיאוריה הוא להתבונן מקרוב בקשרים הסבוכים הקיימים בין תרבות ישראל ותרבות גרמניה, כאשר הדגש יושם על ההשפעה ההדדית בתחומי היצירה והאמנויות השונות. עד היום נבחנו היחסים בין שתי המדינות בעיקר על פי גישות מחקריות מתחומי מדעי הרוח והחברה. מעולם לא התקיים בישראל כנס, שבמרכזו השאלה כיצד משתקפות התרבות הישראלית והגרמנית אחת בשנייה, בכל הקשור לעולמות היצירה הויזואלית.

המחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל היא הראשונה בארץ לקיים כנס העוסק בחיבור בין כל הדיסציפלינות היוצרות, והאופן שבו הן מנהלות קשרי גומלין עם השאלה הגרמנית.

ד"ר דנה אריאלי ראש המחלקה להיסטוריה ותיאוריה וממארגני הכנס :  "העיסוק בקשרי הגומלין בין התרבות הישראלית לבין התרבות הגרמנית הוא מובן מאליו. יחד עם זאת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, לקחה על עצמה אתגר לבחון קשרי גומלין אלה מזווית שטרם נבחנה בעבר – זווית שמתכתבת עם ייחודה של אקדמיה לאמנות ולעיצוב. בכנס שכותרתו גר-מאניה יעסקו המפגשים בנושאים בהם ישתקפו תחומי האנימציה, העיצוב התעשייתי, הצורפות, כמו גם האמנות הפלסטית".

במסגרת הכנס, יתקיימו כ- 40 הרצאות, ב- 9 פאנלים שונים, בהשתתפות אמנים, מעצבים, אנשי אקדמיה ואוצרים. להלן פירוט קצר על כל פאנל:

·         "גרמניה בישראל: נוף הגוף, גוף הנוף" – כיצד השתקפה המסורת הגרמנית בעיצוב הנוף בישראל, במחול, באופנה ובצורפות.

·         "גרמניה בישראל: הדור השני" – כיצד משתקפת טראומת השואה ביצירותיהם של אמנים ישראלים בני הדור השני, וכיצד השפיעו אמנים גרמנים שפעלו לאחר 1945 על היצירה האמנותית בישראל.

·         "גרמניה בישראל – הדור הראשון" – יצירתם האמנותית של ציירים, אדריכלים ומעצבים, שהיו מראשוני הגולים מאונס, בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון.

·         "חרושת השואה" – כיצד הזיכרון הקולקטיבי מונצח ונחקק במרחב הציבורי הישראלי לעומת זה הגרמני.

·         "ייצוגי נאציזם באמנות ישראלית עכשווית" – ישנם אמנים ישראליים הכוללים ביצירותיהם סמלים נאציים. האם זוהי אמנות החותרת לפרובוקציה, או שמא ישנו הסבר אחר לכך מתחום הסוציולוגיה של האמנות?

·         "עבודה גרמנית" – שני מעצבים תעשייתיים מגרמניה ואחד מישראל חושפים את הדילמות שבשיתוף פעולה בתהליכי עיצוב המוצר כיום.

·         "ישראל / גרמניה: אמנות עכשיו" – בהנחה שניתן לעשות אמנות אחרי אושוויץ, מה יניבו תכניות חילופין בין אמנים ישראליים לגרמנים – סליחה? האשמה? הפרייה?

·         "מאוס הולך לאושוויץ" – כיצד משתקפת השואה בקריקטורה ובקומיקס? מה בין ארט שפיגלמן לוויל אייזנר? האם המדיות האלו מקדשות את השואה אוו יוצרות זילות שלה?

·         "פאת יהודי לא תאפיר: הפילוסופיה הגרמנית והשאלה היהודית" - הפאנל יעסוק בעיקר בשאלה בדבר מקומה של הפילוסופיה הגרמנית בהגות היהודית והציונית, ומנגד, בדבר מקומם של היהודי והיהדות בפילוסופיה הגרמנית.

·         הרצאת אורחים מגרמניה: זיכרון, אמנות ופיסול חברתי -  Prof. Renata Stih & Dr. Frieder Schnock, זוג אמנים וחוקרים מברלין, ידונו בשאלה כיצד הזיכרון מונכח בסביבה החברתית וכיצד הוא משתקף באופן סימבולי, ביצירותיהם, בחלל העיר.

בין משתתפי הכנס מישראל: מישל קישקה, ד"ר רפאל זגורי-אורלי, סיגל בר-ניר, ד"ר שוש מרזל, פרופ' ורד קמינסקי, ד"ר רחל רפפורט וד"ר יונה וייץ – כולם מבצלאל, ד"ר גדעון עפרת, פרופ' משה צוקרמן (אוניברסיטת ת"א), גבי אלדור (המכללה לחינוך, טכנולוגיה ואמנויות), פרופ' מיכל פרידמן (אוניברסיטת ת"א), ועוד.

בין המשתתפים שיגיעו מגרמניה: Sebastian Bulitta (מעצב מוצר), Rommi Trakhman (מעצבת תעשייתית), נעמי תרזה שלמון (אוניברסיטת באוהאוס), ועוד.

במסגרת הכנס השנתי יתקיימו גם שני אירועי חוץ מיוחדים, פרי שיתוף פעולה שיזמה המחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל עם שניים ממוסדות התרבות המובילים בירושלים:

• מפגש מיוחד, במוזיאון ישראל, שיעסוק בשתי תערוכות: "פיקדון: יצירות אמנות שנגזלו בזמן השואה" ו- "של מי התמונות האלה?". במרכזו, דיון באמצעי המשמורת, חקר המוצאות וההשבה של יצירות אמנות שנשדדו בצרפת במלחה"ע השנייה.  יום שישי, 16 במאי 2008, בשעה 11:00, אגף הנוער – מוזיאון ישראל  .

• כיצד אדולף, ילד רגיש שחולם להיות צייר, הפך להיות היטלר? שאלה זו עומדת במרכזה של "אדולף", הצגת היחיד שכתב וביים יגיל אלירז. לפני ההצגה יתקיים פאנל בנושא "גר-מאניה בתיאטרון הישראלי", בהנחייתו של פרופ' שמעון לוי, לשעבר ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א.

יום שישי, 16 במאי 2008, בשעה 13:00, תיאטרון המעבדה, ירושלים.