2000 שנות דיאלוג פורה בין התרבות היהודית והאיטלקית          דצמבר 2007

התערוכה "איטליה- אברייקה"( ITALIA EBRAICA) משקפת למעלה מאלפיים שנות מפגש בין התרבות האיטלקית לתרבות היהודית. תערוכה זו הנה מחווה של ממשלת איטליה לעם היהודי ולמדינת ישראל.ונפתחה בנוכחות סגן ראש משלת איטליה ובנוכחות משלחת איטלקית רמת דרג.התערוכה מייצגת את שורשיו העמוקים של הדו-קיום הממושך בין היהודים והאיטלקים, שנעוצים במיקומה הגיאוגרפי של איטליה במרכז אגן הים התיכון, האופי המיוחד של תושביה והסובלנות היחסית של השלטונות. איטליה היוותה כוח משיכה למהגרים ובהם גם יהודים שהגיעו אליה מן הלבנט, מצפון אפריקה, וממערב ומרכז אירופה. התערוכה אינה מתיימרת להציג את מהלך ההיסטוריה של יהדות איטליה אלא את ההשפעות שהיו ליחסי הקרבה בין האיטלקים והיהודים על התרבות לאורך תקופות שונות. העיצוב המקורי של התערוכה תוכנן על ידי סטודיו פלטרר בפירנצה ובוצע על ידי "תחנה לעיצוב".

בתערוכה מוצגים למעלה  מ-200  פריטים שהובאו מאיטליה, מארה"ב, מבריטניה, מצרפת, משוויץ ומפורטוגל – הן מאוספים פרטיים והן ממוזיאונים ומוסדות חשובים כגון גלריה דלי אופיצי בפירנצה, ספריית Palatina, הספרייה האפוסטולית בוותיקן והגלריה הלאומית ברומא.

בין המוצגים המיוחדים

מיכלאנג'לו בואנארוטי, דוד (1504)העתק  של הראש [גבס]ג'יפסוטקה דארטה א פורטה רומנה, פירנצה

דודשל מיכלאנג'לו הוא יצירת מופת של אמנות הרנסנס ואחד הפסלים המוכרים ביותר בתולדות האמנות. מיכלאנג'לו היה בן 26 כשהחל לפסל את דמותו של דוד, שנחשב לסמל של עוצמה ויפי נעורים. כיום העתק הראש מוצג בגלריה דל אקדמיה בפירנצה.

אמדיאו מודליאני, דיוקן הצייר צ'לסו לאגאר, 1915שמן על בד

מתנה בעילום-שם למדינת ישראל;  השאלת קבע למוזיאון ישראל, ירושלים

אמדיאו מודליאני ( 1920-1884) נולד בליוורנו, והיה בן זקונים להורים יהודים עשירים, שגידלו אותו בקפדנות יתרה. ריאותיו היו חלשות, והוא סבל כל חייו משחפת ומדלקות ריאה.  אמו עודדה אותו לפתח את כישרונותיו האמנותיים, ובגיל 17 עזב את הבית והחל ללמוד אמנות בפירנצה, ולאחר מכן בוונציה.  בשנת 1906, עבר לפאריס, ולאחר תקופת שקט קצרה במונמארטר התמכר לריגושים של חיי הלילה הפריזאיים, לאלכוהול ולסמים. הוא דילג מפרשת אהבים אחת לשנייה; נשים לא יכלו לעמוד בפני יפי תארו, והוא עצמו הוקסם מהן. בשנת 1919 הוא שב לפאריז, שם מת משחפת; אשתו ההרה קפצה אל מותה יומיים לאחר פטירתו. מודליאני קבור בבית הקברות פר לאשז בפאריס.

ג'יאקומו באלה, דיוקנו של ארנסטו נתן, 1910שמן על בד הגלריה העירונית לאמנות מודרנית ועכשווית, רומא

המדינאי האיטלקי ארנסטו נתן (1921-1845) היה ראש העירייה היהודי הראשון  של רומא (1913-1907). כמו כן נודע בתמיכתו באמנים ובאמנות. ג'יאקומו באלה, שציורו מוצג כאן, היה אחד האמנים שטיפח.

חזית של סרקופג מעוטר באלות ניצחון ובמנורה. רומא, סוף המאה ה-3 לספירה.שיש המוזיאון הלאומי, רומא

במרכז התבליט בחזית הסרקופג מוצג מגן המוחזק בידי שתי  אלות ניצחון מכונפות. על המגן עצמו חקוקה המנורה. המוטיב של ניקה, אלת הניצחון היוונית המחזיקה מגן, מקורו במונומנטים שנבנו לכבוד אישים חשובים והועתק גם לאמנות הקבורה. לצידה של אלת הניצחון הימנית נראה גבר ערום המייצג עונה  ולידו יש שרידים של דמות המציגה עונה נוספת. הסרקופג הוזמן מבית מלאכה נוכרי על ידי יהודי שהדמויות המעטרות את הסרקופג אמנות לא הפריעו לו, והוא אף הזמין את גילוף המנורה על גבי המגן על מנת להתאים את הסרקופג לצרכיו.

אסכולת מאנטנייה, מדונה עם תינוק מוקפת קדושים, סוף המאה ה-15 (פרט מתמונה),כנסיית סנטה אנדריאה, מנטובה

זהו אחד הציורים הבודדים מתקופת הרנסנס שעליה מופיעים דיוקנאות של יהודים איטלקים.

דף מהתלמוד הבבלי אשר שימש לכריכת מסמך נוטריוני בשנים 1553-1555,דיו על קלף ,ארכיב נוטריון הרובע  צ'טה די קסטלו

הדף ששימש לכריכת הפרוטוקול הנוטריוני המוצג נלקח ממסכת סנהדרין של מהדורה בכתב יד של התלמוד הבבלי, שנכתבה באיטליה במאה ה-12. בארכיונים עתיקים באיטליה אפשר למצוא לא מעט כתבי קודש עבריים שהוסבו למטרות דומות בשל טיבו המשובח של הקלף שעליו נכתבו. בזכות זאת אף שרדו עד ימינו במה שמכונה "הגניזה האיטלקית".

שני פריטים מיוחדים, שהובאו מסיציליה לישראל על ידי נשיא מחוז סיציליה סלבאטורה קופארו במיוחד עבור התערוכה:

לוח זיכרון משיש עם כתובת בארבע שפות משנת 1149, שהגיע מכנסיית סן מיקלה דה אינדולצ'יס ומוצג כיום בפלאצו דלה ציזה בפלרמו. על גבי הלוח צלב יווני בכמה צבעים וטקסט בעברית, ערבית, יוונית.

אַצטרולב עם כתובת עברית,סיציליה, המאה ה-12, פליז הספריה העירונית, פאלרמו

מלומדים יהודים השתמשו במכשירים אסטרונומיים לקביעת לוח השנה העברי ומועדיו, כמו גם לעריכת תחזיות אסטרולוגיות בהקשר רפואי. בימי הביניים הייתה האסטרונומיה מפותחת מאד בקרב יהודי סיציליה, שהיו קרובים למרכזי המדע הערביים ושלטו בלשון הערבית, אשר החל מן המאה התשיעית הייתה לשפת המדע הבינלאומית. התרומה היהודית החשובה ביותר למדע האסטרונומיה בימי הביניים הוא חיבורו של יצחק בן יוסף הישראלי  יסוד עולם, שכתב היד שלו הועתק בסירקוזה שבסיציליה. במאה ה-14 המציא יצחק בן שלמה אלחדיב, יוצא ספרד, מכשיר אסטרונומי, המתואר בכתב היד שלו (הספריה הבריטית, לונדון, ms. Or. 2806).

עוד על התערוכה

בדבריו על התערוכה, מזכיר סגן ראש ממשלת איטליה ושר התרבות, פרנצ'סקו רוטלי ש: "מעטות המדינות באירופה שתרבותן הלאומית הושפעה מתרומתם של אינטלקטואלים יהודים במידה שהושפעה איטליה. קשה לשרטט תמונה מלאה במילים ספורות, אך אפשר להזכיר כמה שמות: האמן אמדיאו מודיליאני; המתמטיקאי גואידו קסטלנואובו; הפיזיקאי אמיליו סגרה; ההיסטוריון קרלו גינצבורג; הבמאי ג'ילו פונטקורבו; הסופר ג'ורג'ו בסאני, שתערוכה חשובה תוקדש לו באביב הקרוב בניו יורק; אנה קולישוף, הפמיניסטית הדגולה המשמשת גם כיום כנקודת התייחסות לנשים בכל העולם; הרב אליו טואף, הנחשב לאחד מגדולי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה בתחומי המוסר והרוח; פרנקו מודיליאני, חתן פרס נובל לכלכלה; וריטה לוי מונטלצ'יני, כלת פרס נובל לרפואה".

ושר החוץ האיטלקי מאסימו דאלמה מדגיש בדברים שכתב לרגל פתיחת התערוכה, כי "הפרויקט כולו הולך בדרך של פתיחות לדו-שיח, אמנותי ופוליטי כאחד, התואמת את רוחה של מדיניות החוץ האיטלקית בכללותה. יחסינו עם מדינת ישראל ועם העם היהודי הם דוגמה מוצלחת במיוחד לכך".

אוצרות התערוכה, פרי רעיון של האדריכל דוד קאסוטו, הן נטליה ברגר ודניאלה די קסטרו. נטליה ברגר היא אוצרת ישראלית שאצרה תערוכות בינלאומיות שונות ודניאלה די קסטרו היא מנהלת המוזיאון היהודי ברומא.

 את התערוכה ילווה הספר ITALIA EBRAICA, היוצא לאור באיטלקית ובעברית בהוצאת Allemandi. הספר בוחן לעומק את נושאי התערוכה דרך מסות של מומחים בנושא (עמוס לוצאטו, אלנה לוונטל, ג'וליו בוזי ואוגו וולי).

EBRAICAמתקיימת בחסותם של משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד התרבות של איטליה; מחוז לציו; איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, ובתמיכתם הכספית של הקבוצה הבנקאית Compagnia di San Paoloושל חברת Telit Communications PLC .

היוזמה לתערוכה היא של המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב, שארגן אותה. ריכזה את הפרויקט סימונטה דלה סטה, מנהלת המכון.

התערוכה נפתחה עם משלחת איטלקית רמת דרג ובה:

פרנצ'סקו רוטלי, סגן ראש ממשלת איטליה ושר התרבות, פיירו מראצו, נשיא מחוז לציו סנדרו דה ברנרדין, שגריר איטליה בישראל, גרארדו לה פרנצ'סקה, המנהל הכללי לקידום ולשיתוף פעולה תרבותי במשרד החוץ האיטלקי,רנצו גאטניה, נשיא איחוד הקהילות היהודיות באיטליה,אנטוניו פרנקו, שגריר הוותיקן בישראל, דריו דיסני, מנהל תחום אמנות, תרבות וסביבה, Compagnia di San Paolo,וכן גם עזי כץ, מנכ"ל קבוצתCommunications PLC  Telit,מיכאל סרפטי, מנהל מרכז התיעוד היהודי העכשווי, ליאונה פסרמן, נשיא איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, אלסנדרו רובן, מנהל הליגה נגד השמצה באיטליה, ג'וליו בוזי, ראש המכון ללימודי היהדות, Frei Universität, ברלין, אומברטו אלמאנדי, יו"ר הוצאה לאור Allemandi.

ITALIA EBRAICA עוררה עניין רב ברמה בינלאומית כבר בשלבי הכנתה. המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב קיבל בקשות רבות להביא את התערוכה לרומא (Museo di Roma), לברלין (Jüdisches Museum Berlin), לבריסל (Musée Juif), לניו יורק (Yeshiva University Museum) ולסן פרנסיסקו (Italian American Museum). 

התערוכה תימשך 3 חודשים ותנעל ב- 28/2/08.

 על תערוכות נוספות בתקופה זו ב- תערוכות ובעוד תערוכות