על הגלריה הירושלמית מקלט לאמנות,ועל תערוכתה של נאוה ט. ברזני

בשכונת מקור ברוך בין המשחקים של גן שעשועים גדול במימדים ירושלימיים, מסתתר לו מקלט קטן – מקלטון. חלקו העליון נגלה כלפי חוץ -דלת סורגים ותו לא, אך מי שיעז לרדת פנימה בגרם המדרגות יגלה עולם קסום..

בשכונת מקור ברוך בין המשחקים של גן שעשועים גדול במימדים ירושלימיים, מסתתר לו מקלט קטן – מקלטון.

חלקו העליון נגלה כלפי חוץ -דלת סורגים ותו לא, אך מי שיעז לרדת פנימה בגרם המדרגות יגלה עולם קסום.

את עולם האמנות.

שיעורים לציבור הרחב בציור שמן  וברישום. וגלריה קטנה בשם המקלט לאמנות .

היוזמה למקום נולדה אצל האמן איקא ישראלי ומרדכי ארנון. איקא צייר מהבוהמה של תל אביב חזר בתשובה בשנות השבעים ביחד עם אורי זוהר אליו הוא קשור גם בקשרי משפחה.

איקא היה הרוח החיה בקרב האמנים החרדים והחוזרים בתשובה והיוה להם אבן שואבת. הוא ראה שהאמנים מתקשים למצוא את מקומם כאמנים בעולם התורה. לכן בין השאר הוא יזם את "תערוכת ה70" ,בז'ראר בכר בירושלים בהם קיבץ שבעים !!! אמנים דתיים (רובם חוזרים בתשובה)  ויחד עם מרדכי ארנון הקים את העמותה תואר (תורה ארט) המתנהלת במקלט במקור ברוך.

איקא ישראל נפטר ב2009 אבל הפעילות במקום לא פסקה. מורים שונים למדו במקום החל מליאוניד בלקלב שזכה השנה בפרס שיף היוקרתי לשנת 2015 (הישג יוצא דופן לחוזר בתשובה...) ועד לנחמיה בזובוב, ופנינה פרנק הציירת שהיא האוצרת והרוח החיה של הגלריה במקום. אליה חברה, נעה לאה כהן כדי לקדם את הפעילות החברתית והאמנותית לציבור הדתי. (גילוי נאות כותבת מאמר זה).

האג'נדה של הגלריה היא כפולה, מצד אחד לאפשר לאמנים מכל קצווי הקשת להציג במקום אמנות טובה ואיכותית. אמנות שתתאים לציבור המקומי ללא סייג ומאידך לאפשר עוד מקומות תצוגה וחללים לציבור הדתי שמתקשה לעשות זאת באופן שוטף.

דוגמא מייצגת היא התערוכה המוצגת כעת פיסות ילדות של האמנית נאוה ט. ברזני.

נאווה יוצרת קולאזים עדינים ודקים בעקבות תמונות ישנות של אחרים ובקומפוזיציות מרתקות בונה מחדש את הדימוי ומכניסה בו עומקים ורבדים מעבר לצילום הרגעי.

בעבודות של נאווה יש חיות מעוררת רגשות מגוונים וחזקים, הפוכה מאדישות. גם כאשר העבודה לא נוחה, קשה להתנתק ממנה. העבודות מעוררות סקרנות לגבי הסיפור שמאחוריהם. ומאידך עולה התחושה שהעבודה מכילה את כל התשובות בתוכה. 

היצירות מרתקות..

כוחן בתהליך: האמנית מאבחנת את ה'סיפור' שבתמונה ומפרקת את העוצמות אל תוך פיסות עיתון קרועות דק דק. אחרי מיון הפיסות לצבעים היא  מדביקה אותם מחדש באופן מושכל ומאוזן' כך היא מעניקה להם חיות חדשה מתוקנת. באופן מטאפורי ניתן לראות דמיון לעבודת 'העלאת הניצוצות' שבחסידות, ולרצון לתקן את העולמות השבורים שבנפש.

נאווה יוצרת ממקום של ענווה, תחילתו של התהליך בעת שהעבירה חוגי אמנות בבית חולים איתנים בעבודה עם חולי נפש. כשהביאה בפניהם את קרעי העיתונים ראתה שהיא עצמה לא עומדת בפיתוי וכך נולדו הסדרות. הנושאים שהיא מעלה אינם סתמיים הם כתוצאה מחקר אישי שהאמנית אינה מוותרת לעצמה על התהליך הנדרש. החל מששיטו- סדרה בעקבות חברה עולת אתיופיה, וג'דום = סיפורה המיוחד של קהילת יוצאי לוב, אליה שייכת האמנית, בזמן השואה ולאחריה וההתמודדות עם הזכרונות הפחות מדוברים בתרבות הישראלית.

וכך היא כותבת:

"עבודותיי מתחילות במפגש עם זכרונות של אחרים. 

הסיפורים רצים ומרצדים לנגד עיניי כמו בסרט צילום. בוחרת להנציח תמונות חיים אך לרב ללא תיווך העדשה כמו מתוך רצון להחזיק ולנכס לעצמי את הקיים. אני מביטה חודרת שומרת את המראה לומדת אותו קורעת אותו ומדביקה אותו מחדש. 

באמצעות פירוקו של הקיים אני מבקשת להעמיק עוד, מתוך התשוקה להבין אותו מבפנים להימצא בו וליצור אחר . בדרך עיבוד זו אני מנסה לחבר בין סיפורי חיים של אחרים ושלי. 

עבודותיי הם שברי זכרון המורכבים מהפרשנות שלי למקום בו אני חיה, לסיפורים שאני שומעת ולמראות שנקלטים בעדשת עיניי. אותם אני מבקשת לנצור.

באמצעות הקולאזים שאני יוצרת מבקשת לערבל ביניהם ולבנות את התמונה שאני רוצה, לבחור את משמעות הסיפור."משיכות המכחול" שלי העשויות קרעי מגזינים קטנטנים ודבק פלסטי אשר סוגרים את המשטח כמו מתוך אימת הריק וההיעדר  יש בהם את השליטה היתירה וגם את חוסר האונים. מחד, הניירות קרועים אקראיים אך מאידך,הם מודבקים בצפיפות קפדנית אובססיבית כמו מבקשים לחנוק את המצע שלהם. להשתלט ולשלוט ולאשש נוכחותו במהותו של הקץ . 

עבודות הקולאז הדחוקות הן הכלי המאפשר ליצירת מבע משלי, למחול בין ניגודים."

כחלק מן התערוכה האמן נדרש לתרום משהו לקהילה עם בשיח גלריה או שיח משוררים. נאווה יצרה מפגש משותף בין חבריה משכונות אחרות לבין הילדים המקומיים בסדנת קולאז' משפחתית,

הורים וילדים יחדיו. מדהים היה לראות כיצד ילדים ירדו מגן המשחקים אל המקלט הציצו לרגע ובעיניים כלות שאלו האפשר? למשמע תשובתנו החיובית נגשו מיד אל היצירה. ולא היה ניתן לסגור את הסדנא עד שהבטחנו להם מפורשות שמי שיירשם, ניצור עימו קשר בהמשך לגבי חוג קולאז' במהלך השנה.