ביקור לקראת סיום - "חיפה, ירושלים, תל אביב" במוזיאון חיפה לאמנות.

חיפה - ירושלים - תל אביב, היא בהחלט מאותן תערוכות שאתם עשויים להצטער שלא ראיתם. תאריך הסגירה 2.6.2012 .

עם הגיע ביאליק לחוף ימה של תל אביב (1924), המתין לו שם ידידו הסופר ואיש מערכת עיתון הארץ, קדיש יהודה סילמן. קדיש שהיה ממייסדי אחוזת בית (תל אביב) והחליט מאוחר יותר להשתקע בירושלים, ניסה לשכנע את ביאליק להצטרף אליו לירושלים. תשובתו של ביאליק היתה: "אולי ירושלים היא הלב, אבל תל אביב, תל אביב היא הדם, היא החיים עצמם, ואני אינני איש צעיר עוד, קדיש. רוצה אני לפגוש עם בוקר ילדים מתרוצצים, ועם ערב עלמים ועלמות, ולשאוף אוויר אל מול הים, ולצעוד אל בית הקפה ואל התיאטרון. האם תוכל לערוב לי לכל אלה בירושלים שלך, קדיש?"("האור והקסם", רוביק רוזנטל)

הבחירה היכן לחיות ,היכן ליצור ולהיכן לערוג, היא מבחירותיו החשובות של כל יוצר. התערוכה חיפה-ירושלים-תל אביב ממפה ומציגה פרקים מאמנות העבר ופרקים מאמנות ההווה בשלוש הערים הגדולות. בחלקה ההיסטורי של התערוכה מוצגות יצירות של אמנים שחיו ופעלו באחת מהערים, והם מזוהים איתה בצורה זו או אחרת. מיכאל גרוס, יהושע גרוסברד, צבי מאירוביץ כאמנים חיפאיים, יחזקאל שטרייכמן רפי לביא והנרי שלזניאק כאמנים תל אביביים, ואברהם אופק, מרדכי ארדון, מישל חדד, יעקב פינס ולאופולד קרקואר כאמנים ירושלמיים. לחלק מן האמנים המוצגים הן בחלק ההיסטורי והן בחלק העכשווי, היו, ויש פרקי יצירה, גם בערים האחרות ממשולש הערים.

החלק העכשווי של התערוכה, מהווה יוזמה חדשנית מבחינת היקף הבמה המוזיאלית הניתנת לאחת התופעות העכשוויות, המעניינות והמשקפות את רוח התקופה - קיומן של גלריות שיתופיות וקבוצות אמנים במודלים שונים של שיתוף. "זה היה עבורי ניסיון בלשחרר", אומרת רותי דירקטור כשהיא מדברת על עבודת האוצרות הייחודית שאפיינה את החלק העכשווי של התערוכה . המעורבות שהתאפשרה לקבוצות האמנים, בבחירת החמרים ובאופן הצגתם היתה רבה ביותר. לעיתים גם האצירה של תערוכות המשנה בוצעה על ידם. אצירה שאולי לא היוותה תמיד פעולת אצירה קלאסית, אלא חלק בלתי נפרד מעבודתם האמנותית של האוצרים/אמנים. מעין מבט של חברים ליצירה, זה על עבודתו של זה.(ראו מרתון התערוכות המתחלפות ב"אלפרד אקספרס", שנאצר ברובו ע"י אמנים עמיתים) . השיתופיות, החברות והקשר המתמשך באו לידי ביטוי גם באופן הצגת העבודות, כשלעיתים (גם בשל אילוצי מקום) עבודות פלשו זו לתוך זו ויצרו מצג משותף של עבודות משולבות (בקבוצת חנינא, לדוגמא, עבודות של צוקי גרביאן המשתלבות בעבודותיו של יונתן הירשפלד) . תופעות אלה ואחרות ביטאו את העבודה המשותפת והקשר המאפיין את העבודה בקבוצות המציגות . קבוצות האמנים והגלריות הלוקחות חלק בפרויקט הן: האגף, מקס ואלת המסטיק (חיפה), ברבור, מעמותה ויפו 23 (ירושלים), החללית, חנינא ואלפרד (תל אביב). בנוסף לתשע הקבוצות המציגות במוזיאון, משתתפות בפרויקט גם גלריה פירמידה החיפאית וגלריה בנימין התל אביבית. המהוות מעין שלוחות זמניות של המוזיאון מחוץ לקירותיו: גלריה בנימין מציגה תערוכה על גבי לוח מודעות שמוצב ברחבת הכניסה למוזיאון, ובגלריה פירמידה, אשר בואדי סאליב, מתקיימת תערוכה של חברי הקבוצה כחלק מהפרויקט המוזיאלי.   את כל חללי התערוכה מלווים טקסטים מזמינים ובהירים.

בתאריכים: 15.5.12, 29.5.12 יתקיימו סיורים מודרכים בתערוכה ,חיפה - ירושלים - תל אביב ,על ידי רותי דירקטור, אוצרת המוזיאון.

יש להירשם מראש בקופות מוזיאון חיפה לאמנות, 04-9115997

תכניות עתידיות במוזיאון חיפה

 מוזיאון חיפה לאמנות, אחד משלושת המוזיאונים לאמנות הגדולים בישראל מציין בפרסומיו, כי הוא מתמקד בהצגת הדופק החי והפועם של האמנות העכשווית, הישראלית והבינלאומית כאחד. התערוכה הנוכחית עומדת ביעד בגאון.

תכניותיה העתידיות של רותי דירקטור מבטיחות לא פחות . התערוכה הבאה במוזיאון תהיה תערוכה מקיפה של אמנות יפנית עכשווית, ולאחריה (בתחילת השנה הבאה) תערוכה נרחבת שתקיף תופעה הנחשבת בעיני רבים, לאחת התופעות המרתקות בשדה האמנות כיום - Outsider art. אמנות שנעשתה ע"י אמנים שלא היה להם כל קשר להכשרה אמנותית או ממסד אמנותי כלשהו מעולם. חלקם לא היו רק חיצוניים לפעילות אמנותית, אלא היו חיצוניים לחברה המקובלת, כגון אסירים כרוניים, בעלי בעיות מנטליות שונות או בעלי מאפיינים סוציאליים או כלכליים, שהפכו אותם לדחויים מהחברה, ובוודאי מכל הכשרה או קהילה אמנותית. גילוים (פעמים רבות לאחר מותם) התאפשר ע"י זיהוי יצירתם ע"י INSIDER , כלומר, אמן או מישהו שהיה חלק מקהילה אמנותית, שבלעדיו עבודותיהם היו אובדות.