כנס על השואה באמנות החזותית

פרופ' זיוה עמישי מייזליש, ד"ר בתיה ברוטין והאמן אבנר בר חמא
מייצגים את ישראל בכנס בינלאומי בנושא: "השואה באמנות החזותית"

הכנס הבינלאומי יתקיים בבודפשט, בין התאריכם  7-9 בנובמבר,2011 ביוזמת המכון הצרפתי בבודפשט ובשיתוף עם מכון גתה, המכון האוסטרי, מוזיאון השואה ו"מרכז תרבות ישראל", בבודפשט.
נושא הכנס הוא ייצוג השואה באמנות החזותית בשנים שלאחר מלה"ע השנייה, בשינויים שחלו בייצוג זה במהלך השנים ובאתגרים שלו במימד החזותי.

לכנס הוזמנו נציגים מגרמניה, צרפת, אוסטריה, הונגריה וישראל והוא יתקיים במוזיאון לאמנות מודרנית, ה-Mücsarnok  ב"כיכר הגיבורים" וכן ב"מרכז תרבות ישראל" בבודפשט.
מישראל הוזמנו פרופ' זיוה עמישי מייזליש, ד"ר בתיה ברוטין והאמן אבנר בר חמא.

על המשתתפים מישראל :
פרופ' זיוה עמישי-מייזלש, פרשה לא מזמן מתפקידה כפרופ' מן המניין בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית

בירושלים. כתבה בעיקר על אמנות מודרנית, במיוחד על אמנות יהודית מודרנית ועל גוגן, והוציאה לאור את הספר: Depiction and Interpretation: The Influence of the Holocaust on the Visual Arts.
ב-2004 קיבלה את פרס ישראל לתולדות האמנות בעבור עבודתה באמנות יהודית ובעבור ספרה על השואה.

ד"ר בתיה ברוטין, מכהנת כראש התכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית בית ברל. חוקרת תולדות אמנות, מתמקדת בחקר אמנות חזותית העוסקת בשואה ובתגובות האמנותיות שלאחר השואה בישראל ובעולם, וכן חוקרת אנדרטאות לזכר השואה בארץ ובעולם. היא פרסמה ספר, מאמרים אקדמיים ותכניות לימודים בנושאים אלו.

האמן אבנר בר חמא, הוא האמן היחיד מישראל שהוזמן על ידי מארגני הכנס ואינו בן לניצולי שואה. בשנת 1956, הוא ברח כילד עם הוריו ממרוקו דרך אלג'יריה וצרפת לישראל. בארץ, הציג מספר תערוכות בנושא השואה ויצירתו מוגדרת כיצירה עכשווית וציונית המושפעת מהזדהותו המוחלטת עם עמו וארצו. תערוכתו  החדשה ""HiStory על הזדהותו האישית עם הילד מגטו ורשה, תוצג בשנה הקרובה בברלין ואותה יציג בהרצאתו בכנס.
בר חמא, כיהן עד לאחרונה כראש המסלול לאמנות במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" בחולון, מרצה בה כיום ואוצר ה"גלריה האחרת". הוא זכה בשנים האחרונות לחשיפה רחבה בעקבות המיצבים שהציג על ההתנתקות מגוש קטיף ותערוכותיו על נושא השואה.

מרכז תרבות ישראל בבודפשט, שנחנך לפני כשנה, הוזמן להצטרף לארגון הכנס  ולוקח בו חלק מרכזי. המרכז מטפח את הזהות היהודית ואת  הזיקה לישראל בקרב הקהילה היהודית מחד ומקדם את התרבות הלאומית הישראלית בקרב הקהל ההונגרי מאידך.

ד"ר ורד גליקמן,  מנהלת המרכז, היא בעלת תואר שלישי בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, והוראה במחלקות לפילוסופיה של אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת חיפה.

על הרצאותיהם של פרופ' זיוה עמישי מייזליש, ד"ר בתיה ברוטין והאמן אבנר בר חמא
הרצאתה של פרופ' זיוה עמיחי מייזליש תדון בנושא התפתחות התגובות לשואה של אמנים גרמניים וישראליים .באופן תיאורטי, לא אמורות להתקיים נקודות השוואה בין תגובות גרמניות וישראליות לשואה באמנות, בין אמנות הרוצחים וצאצאיהם ואמנות הקורבנות וצאצאיהם. אך כאשר בודקים לעומק את החומר, מסתבר שהשוואה כזו פורה מאד, לא רק בהדגשת ההבדלים ביניהם אלא בהדגשת נקודות המפגש. הרצאתה תדון בהבדלים בהתפתחות הכרונולוגית של תגובות אלה, הבדלים הנובעים מסיבות פוליטיות ופסיכולוגיות. הדיון יתמקד בגישות האמנים הגרמנים והישראלים לנושא לפני, בזמן ומיד אחרי השואה, וכן את תגובות שתי הקבוצות למשפט אייכמן ולסרטים וספרים על השואה. כמו כן, יבדק השימוש בשואה כתגובה למאורעות אחרים, ולגישות אמנים בני דור שני וכן אלה שאין להם רקע לשואה במשפחתם. בין האמנים שידונו יהיו הגרמנים אוטו דיקס, ג'ון הרטפילד, ג'ורג' גרוס, גיאורג בסליץ, אנסלם קיפר, סיגמר פולקה ויוכן גרץ, והישראלים יעקב שטיינהרט, מרדכי ארדון, מרסל ינקו, אביגדור אריכא, שמואל בק, נפתלי בזם, יגאל תומרקין, משה גרשוני, יוכבד ויינפלד, אבנר בר-חמא, רואי רוזן ובועז ארד.

יצירתו של אבנר בר חמא מוגדרת כיצירה מודרנית-עכשווית וציונית המושפעת מהזדהותו המוחלטת עם עמו וארצו. ההרצאה תעסוק בהשפעה של הסיפור האישי של האמן כפליט שברח ממרוקו לישראל, עת קיבלה מרוקו את עצמאותה בשנת 1956. היהודים היו קרבנות להתנכלויות ופוגרומים ומשפחת האמן נאלצה לוותר על רכושה ולברוח  מהעיר אוג'דה דרך אלג'יריה וצרפת לישראל.   בשנת 1961, בגיל חמש עשרה כתלמיד בירושלים, הוא נחשף לראשונה ללכידתו של אדולף אייכמן ונוכח בחלק מישיבות המשפט והעדויות. בשנת 1989, הוא פוגש במונטריאול את החוקר של אייכמן ממנו דלה בצמא פרטים על הצורר. בשנת 1976, הוא מבקר לראשונה במחנה ההשמדה דכאו. ב-1979, לאחר ביקור נוסף בדכאו ובקשת טיטוס ברומא, הוא יוצר את היצירה "מנורה ושואה", בה הוא מקשר לראשונה בין שואה ותקומה ומציג אותה ב-1981 בתל אביב.  תערוכות ועבודות נוספות בנושא השואה , ביניהן התערוכה "המאבק-נצח"(1988), הוצגו בתל אביב ובירושלים בין השנים 1981- 2007 . בעקבות ביקורים תכופים בפריז, ערך האמן מחקר על השואה בצרפת שאת תוצאותיו הציג בשנת 2007 בתערוכה "עיניים לכותל" בליווי קטלוג.  תערוכה חדשה על הזדהותו האישית עם הילד מגטו ורשה, מתוכננת לשנה הקרובה בברלין והיא מוצעת למקומות נוספים בעולם.

הרצאתה של דר' בתיה ברוטין תעסוק בגלוי ובסמוי ביצירותיהם של אמנים ישראלים 'דור שני' לשואה*. בשנות השמונים של המאה העשרים התגבש המושג 'דור שני' לכינוי ילדים שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, להורים שחיו באירופה תחת השלטון הנאצי וסבלו מאימי הנאצים בגטאות, במחנות, במחבוא ובמנוסה, או שהיו לוחמים ופרטיזנים.   אף שבני הדור השני לא חוו בעצמם את אימי השואה, השפעתה ניכרת עליהם, ופרט ביוגרפי זה משייך אותם לקבוצה בעלת 'חוויה דורית' מוגדרת. הם ינקו אווירה קשה של אבדן ומוות שהיו צריכים אתה . כשם שתגובות הניצולים לטראומת השואה מגוונות, גם תגובותיהם של ילדי הניצולים שונות בעצמה ובאינטנסיביות שלהן. ביצירותיהם של אמנים ישראלים בני דור שני ניכרת השפעה של חוויות הוריהם בתקופת השואה, שהועברו אליהם במישרין או בעקיפין ויצירתם היא רבת רבדים ומתערבבים בה עבר והווה, מציאות ודמיון. ההרצאה תתמקד בשלושה נושאים עיקריים המופיעים ביצירותיהם: תגובות ישירות ועקיפות לעדויות מוחשיות מן השואה כגון מדי האסירים שהוריהם שמרו והמספר על אמת יד הוריהם; תיאור דיוקנם העצמי בסיטואציות מהשואה בניסיון להבין מה עבר על הוריהם "שם" ואיך הם היו נוהגים אילו היו  "שם" והשיניות בין קרבן לתוקפן בהקשר אישי וציבורי.  

הבריחה של האמן והוריו ממרוקו – יוני 1956 ילד השואה דומה באופן מפליא לאמן בגילו וכך גם הוריו המופיעים ברקע האמן ברח עם הוריו בגיל 10 ממרוקו

הכנס יתקיים כאמור בתאריכים 7-9.11.2011 בבודפסט .

לפרטים: ד"ר ורד גליקמן, מנהלת משותפת-מרכז תרבות ישראל בבודפשט : 36704265206 +  3618893330+      (לפרטים בארץ: אבנר בר חמא 054-4855050)