מעט מוזר שחג כל כך רוחני המסמל את ניצחון הרוח על החומריות, נחוג במנהג כל כך חומרי ובכסף – דמי חנוכה.
המטבעות לסוגיהם הפכו להיות מעין סמל לחג ולמתנותיו, עד שהן אולי הסמל השכיח ביותר בעיטורים שונים הקשורים לחג.
הרוחניות המתאפשרת מתוך הארציות הינה נושא מרכזי ביהדות וניתן לדון בו גם מתוך פרשתנו, פרשת מקץ. ישעיהו ליבוביץ' בשיחותיו קורא לספר בראשית, "ספר החלומות" ודן באריכות בהשוואה בין חלום יעקב הפותח סדרה של שבעה חלומות הקשורים זה בזה, לחלום פרעה המסיים את סדרת החלומות. גם מדרשים שונים משווים בין החלומות המרכזיים, זה של יעקב וזה של פרעה ודרכם משווים את הדמויות המנוגדות של יעקב ושל פרעה .
יעקב מסמל את האדם הרוחני שהאלוקות שוכנת בתוכו , ולעומתו ניצב פרעה שכולו חומריות, ניצול ותועלתיות אישית, ואף את אלוהיו הוא מכפיף לצרכיו.
אצל פרעה נאמר "ופרעה עומד על היאור" . הנילוס הוא אלוהי מצריים, ופרעה עומד עליו ומשתמש בו לצרכיו החומריים ולביסוס שלטונו.
לעומת זאת אצל יעקב נאמר "והנה אלוהים ניצב עליו". על יעקב. יעקב מקבל על עצמו את האלוקות, ומכפיף את עצמו אליה. הוא לא מנצל אותה ומובן שאינו עומד עליה.
החלומות הללו מלמדים אותנו את מהות ההתבוננות הנכונה על העולם.
המאמר מפרקי אבות "דע מה למעלה ממך
" (פרקי אבות, פרק ב' משנה ב'), נראה כמאמר המבהיר את קטנותו של האדם, אתה הקטן למטה זכור תמיד "מה למעלה ממך". אבל באופן לא מפתיע מופיע הפירוש המקורי שאומר כי משמעות המשנה היא : דע, שכל מה שנראה כאילו הוא למעלה, אינו מגיע באמת מלמעלה - אלה הוא ממך. כל מה שנראה לך 'למעלה' -גבוה, מקודש, אלוקי, נעלה ורחוק. כל הדברים האלה כלל אינם בשמים , הם ממך. ( "על זה ישנו מאמר הבעל-שם-טוב, הרב המגיד ואדמו"ר הזקן, בפירוש המשנה "דע מה למעלה ממך", שכל העניינים שלמעלה הם "ממך".
". התוועדויות חב"ד תשט"ז ג')
הדבר בולט גם בחלום יעקב שכל ההתרחשויות בעלות המשמעות שבו מנותקות מהסולם וקורות רק בארץ, על יעקב. "והנה ה' ניצב עליו" – על יעקב וכל השיח אחר כך קורה בארץ ודן אודות הארץ. (.."הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך....").
מה אם כן קורה על הסולם ? למעשה לא קורה דבר. גם המלאכים עולים (מהארץ) ויורדים (בחזרה). הופעת הסולם בחלום מהווה אמירה חזקה, שמשמעותה דווקא הפניית תשומת הלב בחזרה אל האדם ואל הארץ ולא אל השמיים. זכור שהכול קורה כאן, וכל מה שלמעלה מגיע ממך.
אם כך חומר, אדמה, מטבעות אינן היפוך לרוח . להיפך , מחלומות יעקב ופרעה אנו למדים שהכול קורה כאן. באדם ובאדמה ובחומריות. הדבר שעלינו לדעת הוא להיכן אנו מוליכים את החומר. כפי שאומרת המשנה בפרקי אבות –דע מה שלמעלה, (הוא) ממך . דע שהרוח והקדושה אינם למעלה, אלא הם ממך.
ומעט על מקור המילים העבריות הקשורות לכסף ועל
מקור המנהג של דמי חנוכה . בעבר אנשים סחרו בסחר חליפין , דבר שיצר בעיות רבות. כפתרון. לקחו מתכות, התיכו אותן ובצעו מהן חתיכות. חתיכות אלה נקראות בצעים וביחיד - בצע! מכאן הביטוי בצע כסף, רודף בצע.
על מנת לשמור את הבצעים הללו צריך ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק? שמים את הבצעים בתוך קרן של בע"ח. מכאן הביטוי קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה...מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בתוך קרן צבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים, מכאן הביטוי שם את כספו על קרן הצבי. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף צריך היה קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. ולכן השתמש בקרניים של ראמים שנקראות תועפות. מכאן הביטוי הון תועפות!
ולגבי מקור המנהג של מטבעות דמי חנוכה קיימים הסברים רבים:
דעה נפוצה היא שמקור המנהג בגולה, ומטרתו למנוע מילדי היהודים להתקנא בשכניהם הנוצרים המקבלים מתנות בחג המולד, הסמוך לחג החנוכה.
ניתן לראות בהטבעת כסף סממן שלטוני מובהק המסמל עצמאות שלטונית, כזו שזכו בה היהודים בעקבות הניצחון על היוונים. לפיכך ברור כי מטבעות מסמלים את הניצחון על יוון והחזרת העצמאות.
סברה נוספת היא שמקור המנהג בכספים שהיוונים הבטיחו ליהודים בתמורה לכך שיתיוונו, כנגד כספים אלו מחלקים דמי חנוכה שנועדו לעודד את ילדי ישראל ללמוד תורה ולקיים מצוות.
מכל מקום, ברור שאין כל סתירה בין השימוש במטבעות לרוחניות, להיפך, הן מרמזות על היכולת להשתמש בהן למטרות ראויות וכן לסמל הצלחה רוחנית במאבק בגשמיות.
