רועי רוזן הוא אחד האמנים האניגמטיים ביותר כיום של האמנות הישראלית. הוא גם אחד האמנים הישראליים המוערכים ביותר עלי אישית בגלל קרבתו לתחומי עניין שונים המשותפים לשנינו..
לאחרונה הציג רוזן תערוכה חדשה שהוצגה בגלריה רוזנפלד בתל אביב וכרגיל מעוררת מחלוקת. זוהי תערוכת "הלילה של ולדימיר" , .תערוכת –סיפור על אמן ישראלי רוסי גולה בדיוני שיצר סדרה של ציורים המתארת את עינוייו המזוויעים של שליט רוסיה, ולדימיר ואהובתו בידי יצורים מזוויעים כפי שדומיינו בידי אמן רוסי ישראלי גולה בישראל בסוג של כישוף וודו מקפיא דם.נגדולדימיר...במציאות הבדיונית שאותה יצר רוזן.
הציורים שאובים מספרי ילדים ידועים כמו "מקס ומוריץ " ו"יהושע הפרוע " בתערובות של הומור ואימה זוועתית וקשה לעיכול. לא ניתן אלא לתמוה מה היה ולאדימיר פוטין האמיתי חושב אם היה רואה את ציורי תערוכה זאת שהם רק הבסיס לפרויקט גדול יותר שיופיע בהמשך?
על רועי רוזן
רועי רוזן מרבה להשתמש ביצירותיו במודלים ידועים של אמנות פופולארית וקומיקס כבסיס ליצירותיו האוונגרדיות, תוך חקר מעמיק של תולדות אמנות המאה העשרים והצדדים הפחות מוכרים והיותר איזוטריים שלה .
רוזן הוא נכדה של בעלת קיוסק פולניה ברחוב דיזינגוף שם היו נמכרים גם קומיקסים כמו "בוקי" סדרת קומיקס מתורגם מאנגלית, וחוברות "טרזן" איש ג'ונגל. אלו השפיעו עליו עמוקות . בתור ילד היה מצייר קומיקסים של גיבורי על ורשעי על. למעשה הוא לא ממש נטש נושאים אלה. הוא חזר לנושא גיבורי העל כאשר יצר את הדמות של גיבורת העל הישראלית ציונה , כגיבורת רומן פרוזה . עתה רוזן חוזר ל"רשעי העל" כפי שאפשר לראות גם בתערוכה האחרונה שלו על גורלו של "רשע העל " ולאדימיר פוטין.
לעיתים יצירותיו מעוררות שערוריה או לפחות מנסות . התערוכה שלו " חיה ומות כאווה בראון :פילגשו של היטלר, בבונקר בברלין ומעבר : הצעה מאוירתלפרוייקט מציאות מדומה" ( 1997) סדרת ציורים על חיי האהבה של היטלר ואהובתו אוה בראון המתוארים מנקודת המבט שלהם, סדרה בה הם מוצגים כאוהבים רומנטיים עוררה דיונים בכנסת , הכעיסה הן את יוסף לפיד והן את המפד"ל , ואף עוררה איומים להפסיק את התקציבים של מוזיאון ישראל. בכתבה בסי אן אן רוזן כונה מכחיש שואה ואנטישמי ( בטעות כמובן, אך יש שיאמרו, כל מה שאמן מודרני מייחל לו.)
בימים אלה רוזן מלמד במדרשה לאמנות בבית ברל ובבצלאל. רוזן הוא אחד האמנים הויזואליים המועטים יחסית ששולחים את ידם גם בכתיבה. הוא אחד מהבודדים שאף עושים זאת בהצלחה. ועד כה הוציא גם כמה ספרים שזכו להצלחה.
ז'וסטין פרנק
יצירתו הידועה ביותר עד כה של רוזן ובשלב זה הישגו הגדול ביותר הייתה דמות בדויה שיצר , האמנית הבלגית היהודית (והדמיונית) ז'וסטין פרנק. ז'וסטין, יוצרת לא חשובה ובלתי ידועה שדיוקנה מבוסס על זה של רוזן ושל אשתו . רוזן ביצע כהכנה ליצירתו מחקר מעמיק ומדוקדק ביותר אודות סצנת האמנות הסוריאליסטית–קבלית של אירופה בשנות השלושים.מחקר שרק מתעניינים בתחומי האמנות והמיסטיקה היהודית והנוצרית יוכלו להעריכו כערכו.
.jpg "ולדימיר רועי רוזן")
ז'וסטין פרנק היא דמות אמנותית מיסטית מעוררות חלחלה מאירופה ,שככל הנראה יש לה קשרים מסתוריים עם חוגי הכת הפרנקיסטית של משיח השקר היהודי יעקב פרנק מהמאה ה-18 שנהג לקיים אורגיות מיניות עם כל מי שאפשר. מצד שני יש לה קשרים עם חוגי האמנות הסוריאליסטית של האמנות האירופית בשנות העשרים והשלושים הידועים בחיבתם העמוקה לספרות פופולארית מצד אחד ולמיסטיקה ולכישוף מצד שני. היא לכאורה כתבה רומן פורנוגרפי מזעזע במיוחד בשם "זיעה מתוקה "( הוצאת בבל ,2001) ( שאותו רוזן אף כתב והוציא לאור עם "הקדמה אקדמאית " מעניינת במיוחד של "חוקרת", ( גם היא כמובן דמות בדויה ). האמנית הנ"ל בביוגרפיה הבדויה שיצר לה רוזן הגיעה לארץ ישראל ומצאה שם את מותה בנסיבות מיסתוריות ביותר לאחר שעוררה מהומה בתערוכה של האמן מרסל ינקו.
לספר "זיעה מתוקה" התלוותה תערוכה של יצירותיה במוזיאון הרצליה, ובה קטלוג מלומד שמי שמדפדף בו לא בהכרח מבין כי מדובר באמנית דמיונית, פרי יצירתו של רוזן. פרקים מהספר פורסמו במקור בכתב העת "תיאוריה וביקורת", כתב העת הראשי של הפוסט מודרניזם בישראל. מי שמעיין בהקדמה לגיליון רואה שעבור העורכים היה המאמר על פרנק רק "עוד מאמר", הם ככל הנראה לא היו מודעים כלל לעובדה שהם מפרסמים בדיון גמור, ואם כן, לא טרחו להודיע על כך לקוראים.
רוזן המשיך ויצר סרט "תיעודי " על זוסטין פרנק שבו גילם אותה ואת החוקרת האקדמאית של יצירתה וכמובן הציג תערוכה של יצירותיה.
זוסטין פרנק לצערו הגדול עוררה סערה קטנה בהרבה מזאת שיצראה אווה בראון אולי כי נעדר אפקט הראשוניות. ואולי כי אמניות סוריאליסטיות הן לא דמויות שגורמות לסערות גדולות.
הרעיון של רוזן ליצור ביוגרפיה בדיונית ומשכנעת שתכלול הערות שוליים, אינדקס וביבליוגרפיה מפורטת, חלקה דמיונית, היה מוצלח. אולם לטעמי רוזן לא הלך איתו רחוק מספיק. הבעיה עם יצירתו הייתה שרק שניים או שלושה מומחים בתולדות האמנות יכולים היו לדעת שפרנק אינה דמות אמיתית. עבור שאר הקוראים לא היתה לכך חשיבות, שכן פרנק לא עשתה שום דבר שיכול היה לגעת בקהל הקוראים הרחב, ולא הייתה מעורבת בשום אירוע היסטורי חשוב (או דמיוני הנראה חשוב), ואף לא נפגשה עם אנשים ידועים באמת לקהל הרחב מעבר לשוליים של האמנות. היתה זו דמות חסרת נרטיב אמיתי שיעורר עניין בקהל. והחמור מכל - לחייה לא היו משמעות. היא נשארה בשוליים בכל מקום אליו הלכה. האירוע המעניין היחיד בחייה היה מהומה קלה אותה יצרה בתערוכה מסויימת של מרסל ינקו, אי שם בסוף שנות השלושים בארץ ישראל. לאחר מכן נעלמה. לא היה כאן שום דבר שיעורר אפילו הרמת גבה קלה אצל הקורא שאינו אוצר מוזיאון של אמנות מודרנית. אמנם רוזן העז לרמוז לקשרים שהיו אולי בינה ובין הכת הפרנקיסטית, אך נשאר רק בתחום הרמזים ולא עשה דבר עם האפשרות המעניינת.
אני התרשמתי מיצירה זאת כל כך כל כך שכתבתי לה שני סיפורי המשך. שהופיעו רק ברשת. הסיפורים נכתבו בצורה של מאמרים מלומדים המלינים על כך שרוזן עיוות את העובדות הנוגעות לחייה של פרנק, וכי הנ"ל הייתה גם ציירת קומיקס חשובה, למעשה ראשונה מסוגה בארץ ישראל, ואיירה עטיפות של חוברות מסדרות בלשים שאכן התקיימו באותה התקופה בארץ בתעשיית "הספרות הזולה " שהחלה להתפתח אז בתל אביב. . בנוסף היא עסקה גם בניסויים, בפגאניות, בכישוף שחור ובזימון ישויות חייזריות מעולמות אחרים בתל מגידו , כפי שהעיד הארכיאולוג הידוע פרופסור אינדיאנה ג'ונס, ניסויים להם היו משמעויות הרות גורל לעתיד. אך שרוזן לא עסק בהם כלל.
סיפורים אלו היו הצעד הראשון אל המציאות החלופית של הגולם שאותה יצרתי עם אורי פינק..jpg "הלוויה הראשונה של רועי רוזן, 2006")
ציונה
ז'וסטין פרנק הוכנסה גם כדמות בספר היסטוריה החלופית שיצרתי ב2003 ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי .( מודן 2003) על תולדות גיבור על בסדרת קומיקס בגירסה חלופית בדויה של מדינת ישראל. בדיאבד התברר שרוזן חשב בצורה מקבילה לי ולאורי פינק ,וחשב במקביל אלינו גם הוא על דמות של גיבורת על במדינת ישראל חלופית.
רוזן הסביר : לציונה יש את כל המאפיינים של גיבורת על . כמו סופרמן ובטמן שפועלים בעיר שהיא מעין מיתולוגיזציה של ניו יורק , כך גם ציונה פועלת בתל חורף שהיא מעין תל אביב מיתולוגית . כמו לכל סופר גיבור ,גם לציונה יש נקודת תורפה. היא נולדה פגומה ואביה הפרופסור נאלץ להשתיל בה חלקי מכונות . עד היום היא מזמזמת בזמן המעוף. לגיבורי -על יש אלמנט סכיזואידי מאוד חזק -הזהות היום יומית שלהם לעומת הזהות הגיבורית שלהם ,וזה נכון גם לגבי ציונה שזהותה היום יומית היא של יונה צימר הספרנית . תמיד יש להם עזר כנגדם ,משרת ישיש או מאמן ,במקרה של ציונה זה זוג לסביות קשישות שמטפלות בה".
הרעיון שלו היה לעשות עיבוד לפרוזה של סדרת קומיקס לא קיימת ואמור היה להיפתח בטקסט מחקרי בשם "גלגולה של ציונה". שעל פיו ציונה החלה כפנזין פטריוטי לאחר מלחמת היום הכיפורים באשדוד שנועד לשקם את האגו הלאומי כגיבורת על לאומית שלחמה במחבלים ובמדענים נאצים . לאחר מכן בסוף שנות השבעים והשמונים ציונה מתגלגלת לסצינת הפאנק של תל אביב ושם היא מתוארת כדמות הרעה סוג של שוטרת ציונית עם חזה גדול שרודפת פנקיסטים מדליקים .ובשנות התשעים נהפכת לדמות מנגה מנותקת מכל ההקשרים המקומיים שלה כרמז לגלובליזציה .
.jpg "ג'וסטין פרנק רועי רוזן 2")
לבסוף זנח את הרעיון בגלל התחושה ש"יהיה יותר אמיץ ויותר מעניין פשוט לתת לספר להיות ספר" וגם כפי שהודה בגלל הופעת הספר של כותב שורות אלו ואורי פינק בעל רעיון דומה על גיבור על בהיסטוריה בדויה של מדינת ישראל שהקדים אותו.
אך רוזן לא נטש את הרעיון לחלוטין והוא חזר אליו לבסוף. תחילה בתערוכה בשם "ציונה והתאומים " שהוצגה בגלריה רוזנפלד שהייתה אמורה להציג את גיבורת העל ואת עולמה הבדוי .
אך משום מה לא היה שום ציור של ציונה בתערוכה, פרט לאחת התמונות בציור בשם "ההלוויה של רועי רוזן " מנקודת המבט שלו לאחר שנקבר וכשמבעד לאדמה השקופה ניתן לראות כנראה את סולית נעליה של הגיבורה.
לאחר מכן יצר רוזן ספר של ספרות לא קומיקאית "ציונה : רומן על-פי סדרת הקומיקס ( כתר 2006) המתאר את סיפורה של ציונה ומאבקה בכוחות רשע פנימיים שונים המאיימים על הישראל שבה היא חיה.
כהערת אגב אציין שהיו מחשבות שונות להפגיש בין שתי הדמויות המקבילות "הגולם" של אלי אשד ואורי פינק וציונה של רועי רוזן בסיפור משותף ,אך זה למרבית הצער לא יצא לפועל. אולי בעתיד....
לאחר מכן שוב לא עורר רוזן שערורייה מיוחדת ,גם כשיצר מיצג בשם "צא" ( 2010) שתיאר גירוש דיבוק ,רוחו של הפוליטיקאי אביגדור ליברמן שנכנסה לתוך אישה . מציג במרכזו אקט סאדו-מזוכיסטי של זוג נשים, הנהפך בהדרגה ובמפתיע לטקס גירוש שדים מאחת הנשים שמשמיעה "אחוזת דיבוק" קטעים שונים מדבריו ונאומיו של ליברמן בזמן שהיא חוטפת מלקות.
לאחר שעסק רוזן בדמותו של הפוליטיקאי הקשוח אביגדור ליברמן כדיבוק שיש לגרשו, פנה רוזן למודל של ליברמן, לנשיא רוסיה פוטין שהוא כפי שהסביר לי "הדבר האמיתי שליברמן הוא רק החיקוי שלו" .בו הוא עוסק בתערוכה החדשה שלו .
הלילה של ולאדימיר.
ביקרתי אירוע הסגירה לתערוכה המרשימה של רועי רוזן בגלריה רוזנפלד בתל אביב כדי , לראות איזה טירוף חדש רוזן מכין לנו הפעם. ואכן רוזן מרחיק לכת יותר ממה שעשה אי פעם..jpg "ג'וסטין פרנק , רועי רוזן")
בתערוכה "הלילה של ולדימיר " יוצא רוזן כנגד אחד האנשים החזקים ביותר על כוכב הלכת שלנו נשיא רוסיה ולאדימיר פוטין שיש מי שרואים בו את רשע העל האולטימטיבי. שהרי לרבים אין ספק שבעת כתיבת שורות אלו פוטין הוא האיש החזק ביותר בעולם יותר מנשיא ארה"ב אובמה וגם יותר מנשיא סין מתחריו.
".רוזן נתן הרצאה עלהתערוכה אם כי לעניות דעתי הוא גילה טפח והסתיר עשרה כשדיבר עליה .אבל כךהם האמנים מאז ומתמיד..... מההרצאה התברר שבמשך שנתיים ערך רוזן מחקר מקיף בתרבות הרוסית ובהיסטוריה הרוסית, מחקר שביחד עם הסטייה הפרטית־היצירתית שלו הניב את האגדה על לילה רוסי.
כמו במקרה של ז'וסטין פרנק גם הפעם ציורי התערוכה מבוססים על זאת של פרסונה אמנותית בדויה של אמן בעל עבר מסתורי שמגיע לישראל, הסופר והמאייר הרוסי מקסים קומר-מישקין, שעלה לישראל בראשית שנות ה-2000, וייסד בתל אביב את קבוצת "הקבורים בחיים", מעין גטו תרבותי אקס-סובייטי בלב תל אביב.שעבורם הוא כותב מניפסט מעניין ביותר השם דגש על הצורך שלהם להישאר נפרדים לחלוטין מסביבתם.מניפסט שרוזן טרח וכתב אותו ומן הסתם לא יתנגד שיוצרים שונים אכן יישמו אותו הלכה למעשה.
קומר-מישקין, שהתאבד על פי הסיפור ב-2011, סבל מפראנויה, והאמין שולדימיר פוטין זומם לרצוח אותו. לאחר התאבדותו, התגלה שיצר בסתר נקמה פרטית משלו במנהיג הרוסי, בדמות האלבום "הלילה של ולדימיר". כאן, במעין הכלאה של ספר ילדים עם המרקיז דה-סאד ועם פמפלט פוליטי, ולדימיר מתכונן לשינה לאחר ארוחת הערב בבית הקיץ שלו, כשעשרות חפצים קמים לתחייה ומצטרפים אליו למיטה. מה שמתחיל כמעין מסיבת פיג'מות ברוח וולט דיסני, נהיה אלים יותר ויותר: החפצים מענים ובסופו של דבר גם רוצחים את פוטין.
ציורי התערורה מתארים בסיגנון ילדותי כביכול המבוסס על מגוון יצירות ספרות ואמנות שונים של ספרות הילדים, בהם "מקס ומוריץ " ו"יהושע הפרוע " והאמנות הרוסית ,לילה שבו ולאדימיר ואהובתו ישנים ואז חודרים לחדרם עשרות חפצים מואנשים מפלצתיים שמבצעים בהם מעשי סדום וענויים שונים ולבסוף רוצחים אותם בצורות מזעזעות המזכירות את מעשיו של המרקיז דה סאד.
העלילה מתחילה בבית הקיץ של ולדימיר, האוכל את ארוחת הערב. על הקיר מנגד תלוי ציור של נוף לילי אפוקליפטי עם שני ירחים, על הקיר מאחוריו מופיעה גולגולת במראה האליפטית הממוסגרת בזהב. כל ציור תחום במסגרת דקורטיבית בעלת חיים וחשיבות משלה. כאן רוזן עושה שימוש בטיפוגרפיה האוונגרדיסטית של האות הקירילית.
ולדימיר שוכב ער במיטתו, שמצעיה רוחשים מחיים זרים וזוממים. פילגשו (המתעמלת האולימפית אלינה קאבאווה שזכתה במדליות זהב באולימפיאדות של 2000 ו-2004 ואף נבחרה לאחר מכן לבית התחתון של הפרלמנט כנציגת מפלגתו של פוטין . היו אף שמועות שהוכחשו בכל תוקף שהיא נישאה לו בחשאי. העיתון הרוסי שדיווח על שמועות אלו נסגר בתוך זמן קצר. לאחר מכן נפוצו שמועות שהיא ילדה לפוטין ילד מחוץ לנישואין. בעת כתיבת שורות אלו פוטין הודיע על גירושיו לאישתו מזה עשרות שנים .
.jpg "ולדימיר רועי רוזן")
בתמונה של רוזן אלינה שרועה על השטיח שלרגלי המיטה בדמות כלב דלמאטי. השטיח הוא הדגל הצ'צ'ני ואילו מעל למיטה צלוב בן האלוהים וראשה המפוחלץ של העיתונאית אנה פוליטקובסקיה שיצאה כנגד פוטין ומדיניותו בצ'צניה עד שנורתה למוות בחדר המדרגות של ביתה. בעברית יצא לאור ספרה "רוסיה של פוטין " והיא הפכה לדמות של קדושה מעונה בעיני מתנגדיו של פוטין .איקון פשוטו כמשמעו של עולם התקשורת המתנגד לפוטין.
ואז בשלב מסויים כל מיני חפצים מוזרים נכנסים לחדרו של פוטין ומתחילים לשחק עימו .משחקים שנהפכים למוזרים יותר ויותר........
האם זהו הכל חלום ביעותים של ולאדימיר ? או של האמן?
האם הציורים אכן נועדו לשמש ככישוף וודו כנגד פוטין ומקורביו?
ברור שבמציאות הבדיונית שיצר רוזן אכן כן. לפוטין יש סיבה טובה לחשוש מציורים אלו המכוונים ומיועדים כנגדו.מה עוד שרוזן מכריז שתערוכה זאת היא רק הפתיחה לפרויקטים נוספים שיעסקו באמן קומר-מישקין חייו ויצירתו .הם יכללו ספר שבו יוכנסו הציורים ולפחות סרט אחד.
לאחר הצפיה בתערוכה קיימתי עם רוזן ראיון לא קצר על התערוכה כ"אמנות כישוף מובנה. שבה הודה שאכן יש לו עניין אמיתי בכישוף . "מומלץ לך לא לנסות להציג את התערוכה ברוסיה של פוטין" אני מזהיר אותו "ברוסיה הם יתיחסו לתערוכה ככישוף וודו אמיתי וכאיום אמיתי על פוטין
ומקורביו ".הוא מחייך חיוך נבוך.אבל מן הסתם הוא כבר יודע את זה בעצמו.
אני סקרן לראות את הפרויקטים הבאים של רוזן סביב מקסים קומר –מישקין וסביב פוטין. ואני תמה :האם בעתיד יחליט רוזן לשלב את כל הדמויות הבדויות שיצר "ז'וסטין פרנק ,ציונה מקסים קומר –מישקין ,ולדימיר פוטין וגם אחרים במין מציאות על בדויה ענקית ?
.jpg)
