"התאהבתי בעיר, שאף סיפקה לי סטודיו לעבוד בו."

שוובל הינו רשם ארכיטקטוני, שמשתלב במינימאליות החד גונית של תפיסת הבוהאוס ע"י צבעוניות ותנועה.

תהליך המחזור החל לפעפע לחלק מציוריו בשנת 2000 כמטאפורה והשראה לשינויים ההיסטוריים והעכשוויים בנמלי תל–אביב יפו. שוובל "מתעמת" כעת עם חלק מיצירותיו מחדש.

בקריצה לעבר ומבט לאופק נעלם ונאלם נמל יפו 'מתמחזר' היום למטמורפוזה מפתיעה.

מבעד עינו של שוובל נשקפת תערוכה מרתקת בהקשרי תוכן דמיון ורגישות סביבתית.

על רקע מהומות דמים ואלימות, צמח על חוף הים הבתולי בשנת 1936 הנמל העברי הראשון.

הקמתו היוותה סמל של התגברות האדם ופועלו על איתני הטבע, ולהצלחה "לתרבת" את ים הפרא.

סמל זה פעל עד שנת 1965 והאוניות עברו אל נמלי אשדוד וחיפה. לאחר מכן הכריעו כוחות הטבע את מעשה האדם.

כיום עובר הנמל תהליך של "מחזור" – עיצוב מחדש, תוך שמירה על הייחוד והאותנטיות שלו,  בדומה למיחזור של שוובל  לעבודותיו  האהובות. 

בעבודות נמצאים ציורים כמו האטליז 2 ששוובל חיכה 19 שנה למחזרו, וכן ניתן לראות את ככר מגן דוד ואת מרלן דיטריך חוזרת בקולנוע אלנבי ועוד רבים ששובבל חיכה לחזור ולמחזר.

"... והוא חולם על תרבות ים תיכונית מפוארת". כך כתבתי על הפנל הרביעי של הציורים בהיכל התרבות בסוף שנות ה – 70.

אחרי 25 שנה, החלום על תל אביב עדיין לא עזב אותי. בתי הקולנוע מוגרבי ואלנבי הנכחדים ובנייני הבאוהאוס שציירתי פעם, שבים וקמים לתחייה.

וחוץ מזה ישנה האהבה. הרי אי אפשר שתעדר מתרבות ים תיכונית מפוארת."

                                                                                             שוובל

לפרטים נוספים לחץ על הקישור:

שוובל