מופע של יופי צרוף

לאה ניקל נולדה באוקראינה בשנת 1918 ונפטרה בספטמבר 2005. לאה למדה אצל המורים גליקסברג, סטימצקי ושטרייכמן. משנות ה- 60 התגוררה לסירוגין בארץ, בניו-יורק, צרפת ובשליש האחרון של העשור, ברומא. ניקל היא מהציירים הבולטים בדור השני של זרם הציור המופשט, אשר כונו גם בשם "אקספרסיוניסטים מופשטים". עבודותיה מתאפיינות בצבעוניות, חיוניות וספונטניות. היסודות העיקריים בעבודתה הם הצבע והחומר והם שיצרו את סגנונה הייחודי. ניקל משתמשת בטכניקות רבות ומגוונות: ציור באצבעות, מכחול, שפשוף, חריטה, טפטוף וקולאז'. ניקל היא כלת פרס ישראל לציור לשנת 1985 וזכתה בפרסים רבים וחשובים כגון: פרס דיזינגוף מטעם עיריית ת"א, פרס גמזו מטעם מוזיאון ת"א, תואר ד"ר כבוד לפילוסופיה מטעם מכון ויצמן למדע, רחובות, מדלייה מטעם יונסקו על פועלה וכן עיטור אבירת מסדר האמנויות והספרות מטעם שר החוץ הצרפתי.

בתערוכה המוצגת בימים אלו בגלריית שלוש מוצגות כ- 50 עבודות אקריליק על בד ועבודות על נייר משנות ה 50 ועד 2005 . לאה ניקל  היא ענקית ג'אז  נועזת, ולתערוכה נבחרו עבודות שבהן המוטיבים הג'אזים והאילתורים ה"ניקלים" המרהיבים מופיעים בצורתם המזוקקת והטהורה ביותר. הציור בשביל ניקל הוא כמו מוזיקה בה היא מאלתרת עם כל דבר אפשרי. "אני רוצה להפתיע את עצמי" אמרה ניקל, ואכן כמו נגני ג'אז מעולים היא המציאה כל פעם מחדש אקורדים של צבע המאופיינים בכאוס מאורגן. יגאל צלמונה כתב על  ציוריה של ניקל, שתכונתם העיקרית היא היות כל ציור "מופע": לא רק תמונה וביטוי של פנימיות, אלא מופע – יש מאין, של עולם חדש, חזותי באופן הטהור ביותר. "מדובר במופע של יופי צרוף, כזה הנולד מהרגלה של האמנית להלך על חבל דק; יופי שנוצר מצירופי צבעים בלתי-אפשריים לכאורה בכל מערך אחר, מקומפוזיציות אמיצות, "מסוכנות" ואבסורדיות."
 
אוצרת: נירה יצחקי