הצלם האמריקאי הנודע ריצ'רד אבדון ביצע את פרוייקט צילומי הדיוקן "במערב ארצות הברית" תוך שהעמיד את מצולמיו כשבגבם רקע לבן אחיד, רקע שניתק את המצולם מכל הקשר של מקום או זמן. כך מילא הדיוקן לבדו את כל חלל הצילום. גם בתערוכתה של זוקי קריסטל "פנים" פני הדמויות משתלטות על הבד כולו ותופסות את כל חלל ההתרחשות. בתערוכה יוצגו 40 דיוקנאות, ציורי שמן על בד, מזוניט ודיקט, אשר צוירו על ידה במהלך שלוש השנים האחרונות..

" 'פנים בשבילי הם לא רק פנים אלא עולם ומלואו, דרך הפנים מתגלה היקום כולו'

כך התבטא פעם האמן האקספרסיוניסט הרוסי איש תנועת "הפרש הכחול", אלכסי פון יבלנסקי בנושא הדיוקן. יבלנסקי הקפיד שהדיוקנאות שלו ימלאו את כל משטח התמונה ויצוירו במשיכות מכחול חופשיות שעקבותיהן נראות היטב. הצבעים היו מנותקים מן המציאות ובעלי עוצמה רבה. צבעוניות זו הייתה בהשראת האמנים הפוביסטים ובראשם אנרי מאטיס וקייס ואן דונגן. צבעוניות שרירותית שנבעה מתחושותיו של האמן לגבי הדמות הניבטת מולו". כותבת קרימולובסקי בדברי הפתיח שלה למאמר התערוכה.

כך גם זוקי, מציירת את פניה של הדמות על פני הבד כולו ומאפשרת לה להשתלט על הציור בנוכחותה. ציוריה של זוקי מצטיינים בצבעוניות עזה, הבאה לידי ביטוי במשטחי צבע חריפים וקונטרסטיים ובקומפוזיציות המסוגננות של דמויותיה. "סגנון ציורה נוטה לאקספרסיבי ואפילו מנייריסטי לעיתים, התוצאה, קריאה אחרת ובלתי צפויה של הדמות הניצבת מולנו. הסגנון המיוחד הזה ניכר בדיוקן בתה נעמה, רקדנית, ודמות סוערת ורבת פנים. לפנינו ניבטת בחורה שחומת שיער וירוקת עיניים על רקע תכול. עוצמתו של הדיוקן בא לידי ביטוי באופן בו מגלה זוקי את תכול הרקע מתוך פניה של בתה נעמה. היא מקיפה את עיניה, אפה וקו סנטרה בקו תכול מודגש וכך יוצרת דמות זוהרת באופן יוצא דופן כיאה לדמותה של הבת המצוירת.

כמו יבלנסקי יוצרת זוקי דיוקנאות בצבעים עזים וסוערים. בעזרת הבזקי הצבע יוצאי הדופן והבלתי צפויים, נוצר מבט אחר על הדמות הניבטת לפנינו". מוסיפה קרימולובסקי, במאמרה.

זוקי קריסטל הייתה שנים רבות מורה לתנועה בבית הספר לאמנויות הבמה, בית צבי, ברמת גן וכוריאוגרפית פעילה בתיאטראות ישראל. אין ספור שחקנים וזמרים עברו תחת שרביטה כמורה לתנועה וככוריאוגרפית. אנשים מעניינים, בעלי חזות והבעה יוצאי דופן, אובייקטים מסקרנים לאדם העוסק בציור.

כשהחלה זוקי לצייר דיוקנאות, היה ברור שרובם הגדול יהיו מעולם התיאטרון. אלא שזוקי אינה מושיבה את מושאי ציוריה אל מול כן הציור שלה, היא מעדיפה לציירם מתוך צילומים שהיא מוצאת. הצילום מהווה את ההשראה הראשונה והמשך הציור נעשה כבר על פי התרשמותה האישית מן הדמות המצוירת. כמו יבלונסקי, גם זוקי מביטה על הדמויות שלה במבט קרוב. אין זה מבט ריאליסטי אלא רצון להיכנס ולהבין את מהותה של הדמות. זוקי מביאה את הפענוח האישי שלה לדמות ומודה שלעיתים צילום טוב הוא המניע את הכל, כמו בצילומיו של השחקן קלינט איסטווד שהיוו השראה לציור דמותו.

אחת הדמויות המוכרות והידועות ביותר באוסף ציוריה של זוקי (המכיל כ- 40 דיוקנאות), היא דמותו של מי שהיה המנהל המיתולוגי של "בית צבי" וידיד של זוקי- גרי בילו. שלושה דיוקנאות של בילו ציירה זוקי. באחד מהם, אולי הנוקב מכולם, ניבט בילו על רקע שחור דרמטי. איש במשקפים ועיניים כחולות במבט חד, זקנקן וצווארון כחול המהווה הד לעיניו הכחולות. דיוקן המצליח ללא ספק להעביר את כוחה של הדמות הסמכותית הזאת. מעניין להביט בדיוקן זה בהשוואה לדיוקן אחר של בילו - דיוקן בכתום". כאן מצויר בילו בזוג משקפיים כתומים, אל מול רקע ירוק עז. חולצתו הכתומה מתחברת אל הרקע החריף וכתום המשקפיים והתוצאה המתקבלת היא דמות נועזת מאד אך שונה מזו בדיוקן הכחול-שחור.

זוקי בחרה לצייר שחקנים ויוצרים שהכירה במהלך הקריירה ארוכת השנים שלה, כמורה בבית צבי וככוריאוגרפית בתיאטרונים הרבים בהם עבדה. ביניהם ניתן לציין את: עלמה זק, נירו לוי, שמרית אור,יהושוע סובול, חני פירסטנברג , ציפי פינס, ליאורה רבלין, נתי קלוגר, חנה לסלו, דפנה רכטר ואחרים.

בדומה לציירים הפוביסטים (הפראיים) והאקספרסיוניסטים, נוטה זוקי לעיתים לביטוי מעוות ולצבעים עזים המבטאים את הדמות שלפניה ביתר הבעה, מאשר בתיאור פיגורטיבי נטורליסטי. נדמה שגם זוקי מבקשת להגיע לעצמת ביטוי מרבית בצבע ובמשיחות המכחול. צילום הדמות מהווה כאמור רק נקודת מוצא ליצירה שכן זוקי מבקשת לבטא בעיקר ערכים רגשיים קיומיים של הדמות יותר מאשר ערכים מושגיים ריאליסטים. לכל דמות יש מניירה מסוימת, מוטיב מוביל המבקש להוציא את פנימיותה של הדמות אל החוץ.

"כך יוצאת זוקי קריסטל לסוג של מסע אל נבכי נפשה של הדמות ומזמינה את הצופה לנסות ולהצטרף אף הוא למסע". מסכמת קרימולובסקי את מאמרה.

זוקי קריסטל, מוכרת יותר מכל כמורה המיתולוגית לתנועה ב"בית צבי", אשר מאחוריה קרוב ל-40 שנות עשייה ויצירה בבית הספר למשחק "בית צבי", ברמת גן, בהן הכשירה מאות רבות של שחקנים הפועלים ויוצרים בתיאטרון, בתעשיות הקולנוע והטלוויזיה, כבר שנים רבות.

במקביל, יצרה כוריאוגרפיות להצגות רבות, בכל התיאטרונים בארץ. מראשית שנות ה- 60 ואילך

עבדה עם מיטב הבמאים והיוצרים, אשר פעלו ופועלים בארץ והטביעה את חותמה, הן ככוריאוגרפית בתיאטרון והן כיוצרת עצמאית, אשר העלתה את יצירותיה בבתי הספר בהם לימדה, (בית צבי, תלמה ילין ובלונדון) ובמסגרות עצמאיות (תיאטרון נווה צדק,בימת צוותא).

באמצע שנות ה- 90 החלה לצייר, לאחר שחיפשה שדה נוסף בו תוכל לבטא את פרץ יצירתה. היא למדה ציור בבית הספר מימד, עם המורים: מרים כבסה ודלית שרון ולאחר מכן בסדנאות האמנות של מוזיאון תל אביב עם המורים: מיכל גולדמן, מוטי פן ומירי נשרי.

תערוכתה הראשונה "חתולים", הוצגה בגלריה שורשים, בנובמבר 2008.

תערוכתה של זוקי קריסטל "פנים" , תוצג בגלריית בית העיתונאים ע"ש נ. סוקולוב,

רח' קפלן 4, תל אביב. טלפון: 03-6956141, בין התאריכים: 21.12.2012- 9.1.2013

שעות הפתיחה: בימים א' עד ה' 08:30-18:00 ובימי שישי 08:30-13:00.