"בכבלים" - תערוכה של זוכת הפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית 2011

החלק הראשון של סדרת הציורים מתארת פרטי לבוש נשיים, משמלת כלה ועד פרטי לבוש של הלבשה תחתונה. אוסף זה של סמלים נשיים מעורר את השאלה האם הוא מייצג מיניות נשית חזקה או נשלטת וכבולה. לצידם מוצגים ציורי נשים עטופות בדים שנראות לעיתים ממש על סף חנק. בציורים אחרים נראות נשים  מתחבאות או לכודות בתוך קופסה סגורה.

"כבלים" - שם התערוכה משמש כאלגוריה לשעבוד בחיי האדם, כשלרב  זו דמות אישה. בציוריה המוקדמים  גוף האדם נעדר, ובמאוחרים יותר גוף האדם נוכח אך כלוא בבד, תיבה או מיכל. עבודתה של הילדסהיים שואפת לשחרור וחופש של העצמי הכלוא בגוף. המיניות הנתונה בכבלי הטוהר המוסרי או המשפחתיות והנשיות הכלואה בין קירות הבית מבקשות לצאת לחופשי. ציוריה הם ביטויים  לצורך הבסיסי שלה לנפץ את המסגרת, ההיחלצות מהקופסה, ממיכל הכליאה, מהבית או מהמשפחה וגילוי העצמי הם בגדר תקווה, שמימושה מוטל בספק.

אורית נולדה וגדלה באילת וכיום גרה ויוצרת ברחובות. אורית העדיפה תמיד לא לכבול עצמה לעבודות, שימנעו ממנה את החופש שהיא זקוקה לו כדי להמשיך ולצייר, ולאחששה לעבוד בעבודות כמו נקיון רק בכדי שתוכל להמשיך  לצייר וגם לטפל במשפחתה. לדבריה, הציור אצלה הוא "אובססיה". אורית היא אמנית אוטודידקטית שמדי פעם לקחה שיעורי ציור אצל מורים שונים.

אוצרת: ורדה שטיינלאוף

פתיחה: יום ראשון, 24 ביוני 2012, בשעה 19:00 .אולם אסיא.