תערוכת היחיד החדשה של יוסף קריספל מורכבת מעבודת וידאו, ספר אמן וסדרת ציורים חדשה.

התערוכה, הנקראת KILLING TIME, מתייחסת לשלוש המשמעויות הנגזרות מצירוף המילים: זמן להרוג, הריגת זמן וזמן הורג. התערוכה נקראה על שם עבודת הוידאו, המציגה רצף מסחרר של רישומי פורנוגרפיה. אותם הרישומים, שנעשו במהלך השנתיים האחרונות, נסרקו ואוגדו לספר עב כרס (350 עמודים), שהפך להיות 'מקור'. מקור הרישומים מאתרי פורנוגרפיה ושזורים ביניהם דימויים שמקורם בצילומים של האמן.

עבודת הוידאו הנה לופ משתנה באורך 11:00 דקות, והיא מורכבת מ- 220 רישומים ומקטע מוסיקלי הלקוח ממגניפיקט של באך בשם FECIT POTENTIUM (שיר הלל ליוצר). הוידאו הוא מעין פרפראזה לספר; אנימציה מהירה של רישומים פורנוגרפיים. מפעם לפעם נקטע הרצף, ורישומים בודדים מופיעים לשבריר זמן, באופן שנדמה כאקראי, מבהירים את תוכן הדימויים המעורבבים ברצף.

בציורים בתערוכה הנוכחית, ישנה חזרה בולטת לעיסוק בצילום כמקור לציור, בתאורה, בחיתוך ובמהות העכשווית שלו. הציורים נעים בין דימויים מהעולם הקלאסי לבין דימויי חולין.

הספר (מהדורה מצומצמת, חתומה וממוספרת) נע בין דימויים פורנוגרפיים מובהקים לבין דיוקנאות, ודימויים אחדים של צמחייה, פרחים ופסלים מהמאה ה-18. רצף של דימויים שלא ניתן להכיל. המעברים בין הרישומים הם חדים ולא צפויים. הדפדוף בספר יוצר איבוד אוריינטציה, בכחנליה וערבוב בין המינים והאברים. זהו גוף עבודות שיושב על התפר שבין מקור שהוא העתק, לבין המקור הידני היחידאי. הרישומים עוסקים בניסיון לשרטט צורות למיניות, להנכיח איזושהי דמות למיניות, מעין דוקומנט. הספר הנו כרך ראשון מתוך סדרת ספרי רישום כמו-אנציקלופדיים עתידיים.