אפרטארט , גלריה "ביתית" בפלורנטין שהחלה את דרכה בבחינת הגבולות בין המרחב הפרטי והביתי למרחב הציבורי , יוצאת בתערוכתה של קרין פרז City Hole לשוטט במרחב הציבורי , האורבני. קרין פרז, ילידת פתח תקוה, 1968, חוזרת לישראל לאחר שהות בת 5 שנים בפריז. "ערים מטרופוליטניות גדולות מרתקות אותי." אומרת קרין ," העוצמה והדומיננטיות שלהן, הכוח שהן מקרינות. גורמות לי לתחושות אמביוולנטיות של הערצה וייראה. אני מרגישה מאוימת ומהופנטת". פרז אוהבת משחקי מילים ושוזרת אותם בעבודותיה.הטקסטים הצבעוניים מתחברים לאוירה ולסיטואציה מצוירת.הטקסט, כמו צעקה רחוקה, בוקע מאחת הסימטאות ומצביע על הלך הרוח של העבודה.
במאמרו על תערוכתה של פרז בניו יורק בIco Gallery כתב אד מקורמק (כתב ברולינג סטונס והיהי הריוויואר המרכזי של אנדי וורהול)
The moody urban art noir of Karin Perez, by Ed Mac Cormack
ג'ון ראסל המנוח ששימש במשך שנים רבות כמבקר האמנות הבכיר של ה'ניו-יורק טיימס' וה'סנדיי טיימס', הגדיר את העיר המודרנית כאחד הנושאים המרתקים של המאה העשרים וכך למעשה, נכון גם לגבי נושא העיר במאה העשרים ואחת.
עם זאת, מעטים הם האמנים העכשוויים המצליחים לתאר את האספקטים האפלים של ה "בוציות העירונית" בתפיסת האווירה כדוגמאת הציירת קרין פרז.
הדבר הראשון שמכה במתבונן בעבודותיה של פרז היא האיכות הגראפית העוצמתית, הנראית כמושפעת ברמה מסויימת מניגודי הצבעים הגדולים והפורמאליות הפשוטה של הפוסטרים הרוסיים של שנות ה-20 וה-30.
בהקשר זה נראית פרז כשייכת לקבוצת האמנים כגון: Sue Coe, Eric Drooker, ו Anton Van Dalen שצמחו בסצינת האיסט-וילג' בשנות ה-80 והושפעו מהאספקטים הפאנקיים של הסביבה שהקדימה את דורה.
יחד עם זאת, לפרז ישנה דרך יחודית ואולי אף נטיה מרחיקת לכת בנושא העיר, בעבודותיה המתייחסות לאדם בסביבה האורבנית. גישתה היא יותר קיומית מאשר חברתית ריאליסטית. באומרה שהיא מתעניינת "ביחיד בסביבה האורבנית, הבדידות במרחבים דחוסים", במצב שבו "...היחיד הינו בודד תמידי גם כאשר הוא מוקף באנשים הקרובים לו...".
אין ספק כי משבר הבדידות הנצחי הוא בלב עבודתה, בה האדם היחיד מצומצם לכדי צללית מבודדת המחליקה כמו צל ומגיחה בין השברים הארכיטקטוניים והאספלט.
פרז היא כמשוררת של שממה שמטמיעה את אמירתו המפורסמת של Scott Fitzgerald "In the real dark night of the soul, its always three Oclock in the morning
כחלק אינטגרלי מעבודתה, לעיתים קרובות מציירת פרז מילים. מצוייר בניגוד לכתוב, כיוון שהשימוש באותיות "כבדות" הוא משמעותי כמו הבניינים בעבודותיה.
חלק מהכתוב מציב שאלות קיומייות כגון: What am I, Why, Why not וכו'... אחרות כמו: Gravity Zone הן כמו שלטי אזהרה בסביבה של תקשורת וירטואלית.
משחקי מילים אלו משלימים באופן מבשר-טובות עם האלמנט הוויזואלי רב התושיה שמשלב ומשלים בין שתי גישות מנוגדות לחלוטין: קוביזם וסוראליזם. ההשפעה של הראשון נראה לעין באופן שבו פרז בונה את הקומפוזיציות ביצירותיה בצורה הארכיטקטונית בעוד שהאחרון מתבטא באיכות "הכמו חלום" בתוכן עבודותיה. כלומר היא מחברת את הרשמי עם הדמיוני שבתחילה תופסות את עינו של המתבונן דרך הכוח הוויזואלי ואז מחזיקים אותו מעצם האיכות הפואטית המעוררת מחשבה.
פרז היא אמנית "בחסד" המוסיפה אלמנט חושני לעבודתה המאוד מדוייקת והינה בין האמנים העכשוויים הבודדים המצליחים לשלב אלמנטים של טכנולוגיות עכשוויות ביצירתם מבלי להוריד מאיכות העבודה.
קרין פרז יוצרת מטאפורה ויזואלית הכרחית על האופן שבו אנו חיים כרגע, שואפים וחולמים בעולם זה של הכוורת הטכנולוגית שאנשים מודרניים קוראים להן ערים.
אד מק קורמק -Ed Mc Cormack
אפרט ארט - רח' השוק 42, פלורנטין, תל אביב
077-550-1217
