תקציר :מוזיאון ישראל מפגיש בתערוכה אחת את המסכות העתיקות בעולם. התערוכות המגיעות מאוספים שונים בעולם התגלו כולן באיזור אחד בארץ ישראל.

מסכות האבן העתיקות ביותר הידועות בעולם, כולן בנות כ-9,000 שנה, בנות התקופה הניאוליטית, התגלו באיזור אחד בארץ ישראל – בהרי יהודה ובמדבר יהודה- וחלקן התפזרו ברחבי העולם . קבוצה נדירה בת 12 מסכות, העתיקות ביותר הידועות כיום מתאגדות לתערוכה חד פעמית פנים אל פנים במוזיאון ישראל. "האפשרות להציג זו לצד זו מסכות אבן עתיקות ונדירות, שמוצא כולן באותו אזור בארץ היא מופלאה" אומר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "העובדה שהצלחנו לקבץ מסכות רבות כל כך, לערוך מחקר השוואתי עמוק ביניהן ולהציג אותן לקהל הרחב היא הודות למוסדות ולאספנים השונים ששיתפו עמנו פעולה והעמידו אוצרות אלו לרשותנו. בהתחשב במוצאן הגאוגרפי של המסכות ובהקשר הרחב שהן מוצגות בו באגף לארכאולוגיה הסמוך, הצגת המסכות במוזיאון ישראל בירושלים נושאת עמה משמעות ייחודית, המבליטה את מקומן בתולדות הדת והאמנות". קבוצה מרכזית של מסכות הגיעה מאוסף יהודית ומיכאל שטיינהרדט מניו יורק, הם גם נותני החסות לתערוכה ולפרסומים הנלווים לה. מסכה אחת נתרמה למוזיאון מאוסף לורנס ווילמה טיש ניו-יורק. התערוכה תהיה פתוחה לציבור מ-11 במרץ ועד 13 בספטמבר, 2014 ואוצרת אותה דר' דבי הרשמן בתערוכה המהווה סיכום מחקר בן יותר מעשר שנים. זו הפעם הראשונה שמסכות אלו מוצגות יחדיו, לא הרחק מהמקום שבו התגלו, והפעם הראשונה שרובן יוצגו לקהל הרחב.

לכל המסכות מאפיינים סגנוניים משותפים: חורי עיניים גדולים ופיות חשופי שיניים יוצרים מראה המזכיר גולגולת אדם. חורים בשולי המסכה שימשו ככל הנראה לקשירתה על הפנים ולהוספת שיער, שהעניק מראה אנושי יותר, או לתליית המסכות על מוטות או עמודים. מן הדמיון בין המסכות לבין גולגולות קדומות שנמצאו בכפרים בני אותה תקופה, אנו מסיקים שהמסכות ייצגו את רוחותיהם של האבות הקדמונים ושימשו בטקסים דתיים וחברתיים ובפולחני ריפוי כשפים. יתכן שבאמצעות שחזור דמות אדם למטרות פולחן, הביעו החברות החקלאיות הקדומות בנות התקופה הנאוליתית את שליטתן הגוברת והולכת בעולם הטבע.

שתי מסכות אבן - אחת ממערה בנחל חמר שבמדבר יהודה, והשנייה מחורבת דומה שבהרי יהודה - שמורות זה שנים באוספי המוזיאון. תגלית מקרית של תצלומים שבהם נראו מסכות דומות הובילה את ד"ר דבי הרשמן, האוצרת לתרבויות פרהיסטוריות במוזיאון ישראל, לחקור את הנושא. הרשמן גייסה את עזרתו של פרופסור יובל גורן, מומחה למיקרוארכאולוגיה השוואתית מאוניברסיטת תל-אביב כדי לבחון את מוצאן הגאוגרפי של המסכות, וכן את שירותי המעבדה לארכאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית כדי לערוך ניתוח תלת-ממדי שלהן. תוצאות הניתוח שופכות אור על מאפייניהן ותפקידיהן השונים. התערוכה הנוכחית משקפת את פירותיו של מחקר מעמיק זה, ומקבצת בפעם הראשונה תריסר מסכות מרשימות ומסתוריות לא הרחק ממקום מוצאן.

אוצרת התערוכה "פנים אל פנים: המסכות העתיקות בעולם" היא ד"ר דבי הרשמן, אוצרת לתרבויות פרהיסטוריות על-שם אילזה כץ לייבהולץ.