בשנים האחרונות נשברים ללא הרף שיאים במכירות פומביות בעולם. רף 100 מיליון הדולר למכירת יצירת אמנות בודדת נשבר כבר מספר פעמים. מוזיאוני ענק נבנים בעולם, ובמקביל –גם מוזיאונים יעודיים לעיצוב ולצילום, וכן מוזיאונים אחרים. שוק האספנים מתרחב, ונוספים אליו בצד מתעשרים חדשים גם קרנות השקעה ומוסדות פיננסיים, והחשיפה התקשורתיתלאמנויות ולעיצוב נמצאת בעלייה מתמדת.

אלא שאם המצב טוב כל כך מדוע הוא כל כך רע? מדוע אמנים רבים וטובים אינם מוצאים פרנסה ומדוע השגשוג בשוק האמנות אינו באמת מורגש בקהילת האמנים?

ובכן, נראה כי לחשיפה התקשורתית יש מחיר: האמנים עוברים תהליך שאותו עברו זמרים, שחקנים ושאר אמני במה. כבכל מגזר שבו החשיפה התקשורתית גדולה ומהוה גורם מרכזי בהצלחה - העוגה אמנם גדלה ללא הרף אולם מדי שנה היא מוגשת לפחות ופחות סועדים.

מה באמת קורה בעולם האמנות מן הבחינה הכלכלית ומהן המגמות השולטות בפן הזה שלו? מהם הגורמים המשפיעים עליו, והיכן הוא יימצא בעוד עשור?

תשובה לתהיות הללו דומה לנבואה, ובכל זאת –ניתן לנתח קדימה כמה אספקטים רלוונטיים.

מה באמת קורה בשוק של הגדולים?

בשנה האחרונה הוצעו למכירה יצירות איכותיות ונדירות במיוחד, הביקוש להן בין אספנים גדל, ונראה כי קרנות שונות, מוזיאונים ומרכזי אמנות חדשים צפויים ליהנות בשנים הקרובות מתקציבים ציבוריים ופרטיים נדיבים, חלקם מתקציבי ענק.

דובאי מקימה קומפלקס תרבות, מוזיאונים ותיירות בתקציב (התחלתי) של כ -25 מיליארד דולר, כש 1.3- מתוכם ישולמו למוזיאון הלובר תמורת השימוש בשמו ותמורת השאלת יצירות אמנות,"עד שהמוזיאון ירכוש תצוגה קבועה משל עצמו".והוא ירכוש.

במזרח הרחוק נושא התרבות והאמנות נהנה מקידום ללא תקדים: המוזיאון הלאומי החדש שנפתח בימים אלה בשנחאי, כחלק מהפעולות המתוכננות לקראת אירוח האולימפיאדה, מבצע חילופי תצוגות עם מוזיאונים בריטיים, המציגים ומקדמים אמנים סיניים. אמנים מהודו, מכסיקו ומקומות נוספים חודרים לתודעה העולמית, ומתעשרים חדשים מהכלכלות המתפתחות ומרוסיה מצטרפים לשוק המגה - אספנים עתיר התיאבון. מוזיאונים הכמהים להשגת מעמד אמנותי עשויים להופיע בשוק, במישרין או בעקיפין, כרוכשים או לפחות כמקדמי אמנים חדשים למעמד של אמנים בינלאומיים מובילים –בבחינת, אם אין לך מספיק פיקאסו, צור לך כמה חדשים משלך.

טכנולוגיה וכיווני יצירה חדשים

שונאי טכנולוגיה (כמעט כל האמנים שאני מכיר), מגיבים לאט מדי לשינויים טכנולוגיים. אולם חלק מיצירות האמנות בעתיד הקרוב עשויות להיראות אחרת. מהר משנספיק לחשוב על כך נגלה על קירות משרדים ובתים יצירות אמנות על מסכי LCD(או אמצעי תצוגה אחרים), כתמונות דיגיטאליות או בטכנולוגיות אחרות. יצירות באיכות מצוינת המוחלפות ומותאמות בלחיצת כפתור ומוצרים ברמה כמעט אמנותית יוחדרו לשוק בעלות נמוכה ובאין סוף עותקים. אמצעים טכנולוגיים מגוונים, חומרים וטכניקות חדשניים,מאפשרים ליוצרים העוסקים בסוגי יצירה מסוימים ליצור יצירה איכותית (ולא איכותית) בהיקפים גדולים משעשו הפוריים שביוצרי העבר. מגמה זו עשויה לקדם פרסום ותפוצה רבת היקף של אמנים מסוימים ומאידך - לגזור דחיקה מהמודעות על יוצרים איכותיים אחרים. גלריות ודילרים עשויים להעדיף אמנים המספקים להם חומר זמין רב באופן שוטף, ולקדם את אותם אמנים המספקים תוצרתבהיקף הנדרש,ובהם למקדאת ההשקעות הכבדות הנדרשות לחשיפת אמנים ולקידומם. אולם, בהקשר זה יש לזכור שכוחם העולה של אמצעי התקשורת והמדיה האלקטרונית אמנם רב, אך התנהגותם לא תמיד צפויה.

מה כל זה אומר עלינו?

רוב הסיכויים הם שהקיטוב בחלוקת פירות השגשוג בתחומי האמנות והתרבות, לא יקטן, אך תמיד יהיה מקום ליצירה איכותית - גם אם היא מקומית. עם זאת, כדאי להביא בחשבון שכדי לקדם אמנות אין די ביצירה איכותית, אלא יש להגיע לקהל רב ובמהרה, יש ללמוד את אמצעי החשיפה המשתנים ללא הרף ולנסות לנצל אותם.

השוק המקומי עשוי להתנהג אחרת מהשוק הבינלאומי ומשוק היצירות הנדירות, ויתכן שבשוק המקומי, העממי יותר, לא צפויה פריחה כלכלית משמעותית אלא אולי אפילו דעיכה. עם זאת, המודעות בציבור לאמנות ולעיצוב גדולה מבעבר, ויצירה מקורית איכותית תשמש תמיד בסיס להנאה ולהערכה. ואם הוזכרה התנהגות בלתי צפויה של המדיה, תמיד קיים סיכוי שהכוכב הבא הוא... אתה.

מידע על בתי מכירות פומביות בישראל.- בתי מכירות פומביות.

עוד באתר על איסוף אמנות